חשבתי שניצלתי, שהעסק נגמר ששילמתי על הכל וביוקר ועכשיו היא חוזרת ושואלת `מה נשמע?` ואני שוב מרגיש נמס כמו תינוק. אני אוהב אותה, היא שלי לתמיד אבל היא, מי יודע של מי היא? אחייך כל עת שתאמר לי את מה שתגיד אך כשתלך שוב יחנקו הדמעות את גרוני. היא אמרה שהכל אפשרי ומבטיחה את מה שצריך לשנות, לתקן- אם רק אגיד לה ´כן´, שוב תכבה את האור שוב תברח ולא תשוב. ובוקר אחד שוב אקום עייף מדמעות וסליחה , ואז וודאי אשמיע כל מה ששתקתי עד היום ואומר-`לא אוהב אותך יותר` והיא תגיד: `אתה לא מבין`, תבקש הזדמנות אחרונה, שתמיד תאהבני - היא תשבע, שלא יכולה בלעדיי - היא תאמר ואני.....אשמע בקולה ושוב אבכה בגללה... או שכן או שלא. 1/12/01 © בהשראת: "או שכן או שלא" של עירית לנור אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel