"זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב", אמרתי.
"הוא מספיק מחורר, לא?", ענית.
ואני, שלא יודע להכיל כאב כה מוחשי,
לא ידעתי את נפשי.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ב"ה יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] משותף לכולם מדהים איך הצלחת לבטא במילים כאב, שנגע כמעט לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה קשה שי, היטבת לעמוד על אחד הקשיים הגדולים. עשורים רבים בלשנים ופסיכולוגים מנסים לבחון את הקשר שבין השפה אותה דובר אדם ובין המציאות והדרכים לתאר אותה. בינם יש הטוענים שהשפה ממש מכתיבה לנו את המציאות. ואף דוד גרוסמן כבר עסק באחת ממסותיו בסוגייה, כשתהה האם לפני המצאת המילה "תסכול" (יחסית לא מזמן) אמנם לא יכלו דוברי עברית לחוש את תחושת התסכול שחשים דוברים שנולדו לעולם בו המילה קיימת. ובאמת, תנסו רגע לדמיין שהמילה לא קיימת ועכשיו תתארו תחושת תסכול. קשה, קשה. תודה שי. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב על השיר אבל נראה לי שאני רק אביא צרות ;-) מוטב שאשתוק הפעם... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. ישר כח. עצוב. :( והצלחת לכתוב "שיר-זכרון" בצורה נהדרת. אני אף פעם לא מצליח בלי שזה יצא לי מונולוג. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ואו, מה זה מאיפה זה בא ? זה מושלם. חומר מוגמר. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. גם המבנה גם התוכן. האם עלי להסיק ממנו שנפרץ הסכר ? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר עם המון אווירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אל תסכימי יקירתי, בואי לעשר דקות לצ'אטים ש-א-נ-י נמצא בהם ואסכים לפתוח איתך בויכוח על השיר שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה "זהו זמר פשוט גם תמוה..." בהחלט. אסוציאטיבי מאד ולכן לא לגמרי מובן עד הסוף לקורא הפשוט. אך עם זאת מעביר חוויה ומשובח. מה אומר? המשך לכתוב לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. דיבר גם אלי מאד. זה באמת שינוי דראסטי. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, משאיר עם רצון לעוד קריאה מזדהה עם עניין "זיל היוקר", ככה אני קורא לו... אני מניח שבכוונה זה נפש טועה ולא תועה, אבל למה בעצם ? [ליצירה]
תגובות