אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
שלום לדעה גלעדי
תודה רבה על התגובה
חיממת את ליבי
לאיש התווים (איזה שם..)
רשית תודה על שהגבת
תמיד כיף לקבל תגובה
בעיקר אם יש תחושה לתת בקורת בונה
לגבי החריזה והמשקל
אולי אתה צודק
למרות שאני לא מבין גדול.
עדיין, אני אוהב את השיר איך שהוא.
דבר שלישי
שוב תודה.
שי
[ליצירה]
מילים חכמות ביותר.
כל אדם בשלב כלשהו בחייו לוקח מזוודה ומצפה לגלות את הרכבת שלו.
קשה מאוד לדעת לאן מועדות הפנים.
לכן, צריך לחשוב בכיוון השני.
כלומר, לדעת לאן איננו רוצים להגיע, ואז מספר הרציפים מצטמצם.
לעמוד שוב, להחליט לאן לא ושוב לצמצם.
וכך, עד שיש שאנו עומדים רק ברציפים שמתאימים לנו.
וכאן, נכניס למזוודה את העבר, את ההווה את העתיד, וכמובן את המזל, נעלה לרכבת נתפלל ונקווה שבחרנו בתחנה הנכונה.
מקימום נרד בתחנה הבאה.
או שנקפוץ.
שיר חשוב שמזכיר שכולנו היינו \ נמצאים \ נהיה מתישהו בתחנת רכבת הזאת.
שי
[ליצירה]
איש קטן, כמה אומץ ועומק לכנות אדם בשם זה.
שיר יפה, מעניין איך הביצוע שלו.
מזכיר את "רואה לך בעיניים " של אתי אנקרי, שיר ענק בפני עצמו.
חג של אור
שי
[ליצירה]
היי לנצח אנגנך.
מצד אחד שיר מקסים.
מצד שני, הוא לא פייר.
כי לא בכל אהבה יש שבירה בפנים.
מצד שלישי
סופה של כל אהבה הוא למות
או רוחני או גשמי
אז אולי הוא פיירי בסוף.
חיוך מזדהה
שי
תגובות