[ליצירה]
והרי המיותר:
בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה.
"ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר.
בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )".
שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל.
ואולי כך יראה:
הוא עמד בתחנה כמדי בוקר
מחכה לאוטובוס
שיסיע אותו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת", אמרתי,
"ואין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
אבל לא יכולתי לעזור.
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא
וכנפו האחת שמוטה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
אבל לא יכולתי לעזור לו
כי אינני יודע איך עפים
עם כנף אחת שבורה.
בטוב- שי.
[ליצירה]
שיריי פשטו מדיהם
מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד
אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן
נקודות,
התעופפו לכל עבר
קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה
משמעות.
* *ממליץ על שורה רווח
נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות
בין מילים
כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר
כנצח
ואני-
נאלמתי דום
נוכח מרד
השירים.* סיום מוצלח.
ואולי כך יראה:
שיריי פשטו מדיהם
סרבו לכל פקודת התייצבות.
כאוס שלט במשפטיי
נקודות (.....)
התעופפו לכל עבר
קטעו כוונות ומשמעות.
נחתכת ונעלמת
בין המילים
כל שורה אורכת
כנצח
ואני-
נאלמת דום
נוכח מרד
השירים.
סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי.
שלך, בהערכה,
את יודעת מי...
תגובות