אלאן ריקמן! ההוא ששיחק את סנייפ בהארי פוטר, ואת קולונל ברנדון בתבונה ורגישות. אליו התכוונת? כי הציור שלך ממש ממש דומה לו.
חבל שאי אפשר לשמוע את הקול שלו בציור :-).
מאוד מוצלח...
ב"ה
תאירוש - אהבתי את זה שהשפתיים קצת עקומות, זה באמת נותן הבעה, אבל ההצללה של השפתיים לא נראית מוחשית מספיק כמו בהצללות בשאר הפנים. לא מספיק רואים את התלת מימדיות בחלק הזה.
אבל חוצמיזה, אחלה של ציור!
תאיר ארץ-שלום לך!
באשר לשאלתך: התשובה היא כן, אכן למדתי אצלו.
תקופה די ארוכה אולם מה כה חשוב הדבר איני מבין?
במידה ותרצי חוות דעת מיקצועית ליצירותייך החזותיות, אין לי בעיה עם הדבר אולם אם אני כבר
כאן,אתיחס אל האחרונה בלבד, מאחר והראשונות הן
גישושים ראשוניים של האמן המולד. על מנת לסבר רק את אוזנך הרי שכל אדם חמישי נולד עם כישרון לציור,
אולם לא כל אחד מפתח אותו.
באשר להעתק אותו ציירת, וקראת לו בשם-
"מחשבה בעלמא" זאת באמת עבודה נפלאה, פשוט
חבל שאינה יצירה שלך המקורית. אבל זה אינו חשוב
כלל. תמשיכי לצייר מאחר ויש לך את זה!
דבר הכי חשוב לדעת מתי הביקורת אינה עיניינית.
כאשר את מסכימה איתה היא נכונה לגבייך בלבד!!!
בקרוב אנסה לקרוא את שירייך ולהגיב.
ידיד האתר: חיים
[ליצירה]
וואו
אלאן ריקמן! ההוא ששיחק את סנייפ בהארי פוטר, ואת קולונל ברנדון בתבונה ורגישות. אליו התכוונת? כי הציור שלך ממש ממש דומה לו.
חבל שאי אפשר לשמוע את הקול שלו בציור :-).
מאוד מוצלח...
[ליצירה]
לא, לא לזה היא התכוונה
ב"ה
תאירוש - אהבתי את זה שהשפתיים קצת עקומות, זה באמת נותן הבעה, אבל ההצללה של השפתיים לא נראית מוחשית מספיק כמו בהצללות בשאר הפנים. לא מספיק רואים את התלת מימדיות בחלק הזה.
אבל חוצמיזה, אחלה של ציור!
[ליצירה]
..
חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח..
[ליצירה]
למרות שיש לך כח חזק במינימליזם, בשיר הזה חסר לי משהו. סיימתי את השיר מספר פעמים בתחושה שנשמט לי חלק בין הגיהינום למרות השחורות.
כל הכבוד על הניקוד, זה מעלה כל שיר בכמה דרגות.. :)
[ליצירה]
ממ...
בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..)
הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר.
תגובות