[ליצירה]
אוי, מקסים כמה שזה עצוב (או להיפך? אני לא בטוחה). בכל מקרה, מזל שלא ראיתי את זה לפני ראש השנה,זה היה מדכא אותי. וטוב שראיתי עכשיו, כי זה יפה...
[ליצירה]
טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס:
אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת.
הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה).
לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר.
[ליצירה]
ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה.
בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר.
*כוננתי - צ"ל קוננתי.
*בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה".
*בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר.
*הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו.
*הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא.
הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.)
[ליצירה]
תגובות