[ליצירה]
אנשי המדבר היפים שביפים
אנשי המדבר יושבים ומסתכלים
אנשים רגילים מוכרחים ומדברים
ולא שמים לב לפרטים הקטנים
רק אני באמצע נקרע כי נולדתי לבית
ומשפחה, אך אוהב אני רק את השממה
הסיפור שלי לא נגמר, לא בעיר, ואני מחכה ליום שאעוף באוויר ולמקומות רחוקים שבהם אנשים יפים אלו שלא מוכרחים אלו שלא משתנים אלו שיושבים מקשיבים ומסתכלים חתומים לעד בזיכרון הכוכבים
[ליצירה]
מזכיר לי בדיחה
איש אחד הולך ליד בית משוגעים ורואה ראש מבצבץ מעל לחומה שואל אותי האיש "פסיכי כמה אתם שם בפנים" אז עונה לו האיש על החומה " וכמה אתם שם בחוץ?"
באמת עשוי טוב אין לי מילים ליצירה כי כמו שאמרת "ולא רחוק הישוב, אורותיו נוצצים
והאנשים בו עכשיו את שנתם ישנים
כלום לא יודעים;"
לקחתי לתשומת ליבי
תגובות