העולם אינו זקוק לי,

ויוכל להמשיך בלעדי.

אלו שהתרגלו לנוכחותי,

ויכאבו, אולי, את מותי,

יתגברו.

ויום אחד גם הם יעלמו.

זכרוני יתפוגג,

ועולם כמנהגו נוהג.

אז כנראה,

ואצטרך לבחון את תכליתי בשנית.

אם התכלית

זה הרישום, העדות והזכרון לדורות,

אזי רוב בני האדם,

ממש רוב רובם,

הלכו לבלתי הצליחו,

ופספסו את יעודם.

אך אם תכליתי

היא אחרת,

ישנו עוד סיכוי בידי

ומיד אתחיל בדרכי.

אלך אל הלא נודע

עד שאמצא.

עד שאדע.