לָילַה טוֹב אָהוּבַתִי,

חִיפָּשׂתִי אֶת יָדַייךְ אָחַר פָּרְגוֹד הַעָרַפֶל.

לָילַה טוֹב יָקִירַתִי,

גָם בְּעֶינָייךְ לֹא אוּכַל עוֹד לְהָתֵל.

כִּי הַרֶגֶשׁ בִּי גוֹעֵשׁ,רוֹצֶה לִפְרוֹץ אֶת הַגְדֶרוֹת,

רוֹצֶה לִצְעוֹק אֶל הַשָׁמַיים,לַתֶת לַלֵב אֶת הַמָעוֹף.

 

חַצוֹת הַלֵיל אָהוּבַתִי,

הַחָלוֹמוֹת אֵינַם בָּאִים כִּשְׁמֵךְ עָל סָף שְׂפָתַיי.

חַצוֹת הַלֵיל יָקִירַתִי,

עוֹדֵנִי מֵחָכֶּה לַנְקִישָׁה עָל חָלוֹנִי שְׁתִגְאַל אוֹתִי מְיִסוּרָיי.

כִּשְׁמֵךְ כֵּן מָרְאֶךְ,כְּטַל מַלְבּוּשֶׁךְ,

וְעַבִים לָךְ מְבָכִּים שְׁלֹא תְרְדִי אֵלָיי,הָלַילָה.

 

כִּמְעַט הֵנֶץ אָהוּבַתִי,

כָּתַבְתִי לָךְ עוֹד שִׁיר,שְׁיֵבַטֵא אֶת מָצְפּוּנָיי.

כִּמְעַט הֵנֶץ יָקִירַתִי,

הַעִפָּרוֹן אֵינוֹ רוֹשֶׁם,זֶה דָם הַלֵב שְׁנִיגָר מְתוֹכִי.

שֶׁאֵלַתֶךְ,בָּקַשָׁתִי,אֵשְׁמַע וַאָיַיחֵל.

לָילַה טוֹב לָךְ,יָפַתִי,וְאֶגָלֵה שׁוּב בַּזְרִיחָה.