בשארית כוחותינו
נמלטנו.
נתת לי יד,
וביחד ברחנו משדה הקרב הזה
שיצרנו בעצמנו.
ואני,
מפוחמת כולי,
נתתי לך להוביל אותי
בשבילים הבהירים
שחרצו הדמעות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. זה לא נכתב בהקשר לפיגוע... מצחיק, אולי כבר שכחנו, אבל יש עוד דרכים למות בעולמנו זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה קרה לכם, רואים שזה לא פוטושופ (וגם אם כן, אז מה? זה גם כלי שאפשר ליצור איתו אומנות). זה מקסים בעיני, אבל הכותרת ממש מאכילה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... דורש הלחנה, שמישהו מוכשר יתנדב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נורא נורא יפה, ואצילי. מרחיב את הנפש (באמת!). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא הבנתי את זה ככה. בכל מקרה, נעם ושיר, רציתי להגיד שאני עוקבת ונהנית מכם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ולפעמים, האי לא יודע עד כמה הוא חשוב לאדם שלו. עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים. לפעמים, החיבוק לא מבין שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו. שרק רצה לקבל חיבוק. בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים, אין בהם משמעות. האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם- לאי שלו, לחיבוק שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יצחק בן - מרדכי, בקצב הזה, לא - תצליח לחקות את המקור!!! הלא - הוא שמואל לבית הירושלמי; שהרי! לא - שתלת כלל בדבריך, מקפים חסרי - פשר באמצע המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. (אממ, התכוונתי לתגובה של ילד, אבל כמובן שכל מחמאה משמחת). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, עצוב. ו-סוערה, אני אוהבת במיוחד את הנוגים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמממ. כן. זה שיר נהדר, של *אלתרמן*. [ליצירה]
תגובות