אהובתי
בכרמי ענבי השבט
מסתתרת בינות לקנוקנות
עיניה חומדות בורקות
ואני אותה מחפש
אהובתי
יוצאת בינות לשריגים
מול עיני הכלות
רוקדת ומחוללת דבקה
קרבה אלי בלאט
ואני
אותה אקח משם
על גב סוסי
אל בית שבטי
לפני שתיקח אותי..
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- רעיון יפה! הצבעים שבתוכך חפצים לצאת החוצה ולממש את עצמם על משטח הבד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ------ שיר אהבה סוער וספונטני, משולב עם טעם השוקולד [ליצירה]
- [ליצירה] --- מעניין... אני מכיר בעיקר את שירה "לכל איש יש שם" אך אני מוכרח לקרוא כמה משיריה, כדי להשכיל יותר. תודה ! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהפה, על זיכרון ושיר ורז סוד. מבחינה מבנית, לפי עניות דעתי היית צריך אולי להפריד השיר לשני בתים בשורות המשפטים הבאות: נחתם ונלקח איתם גם הסוד (כאן ההפרדה) הסוד נלקח אך התרבות נשארת [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב זאת כמאמר או כרזה [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ... ומה תעשה בכסף? תצטרך מנהל חשבונות כדי לכלכל את מעשיך. אני ממליץ על גאידמאק [ליצירה]
- [ליצירה] -- עצוב ונוגע, נראה ככתיבה ספונטנית כמו רוקן שק דמעות ונפרמו מיתרי הלב מרוב יגונם [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר עם טעם של פעם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שמתוך בקע צוקה תעלה ארוכה [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן: ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם. כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו. האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו... [ליצירה]
תגובות