קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה יופי!
גינת בית האם והעץ ששתלת וזיכרונו כחוט השני העובר בשירך:
יש כאן כמה מבטים:
מבט של ילד בתוך מבט של מבוגר, מבט קמאי מול מבט של בדיעבד.הזיכרון והמעבר ממנו אל עולם ההווה.
העץ מנקודת מבט של ילדה ומנקודת מבט של בוגרת.
המעשה האומנותי של אז (צריבה בעץ) מול המעשה האומנותי של עכשיו.
שתי היצירות תצאנה כמובן שונות בשל נקודת הגיל, הזמן והמקום, אם כי המקום נשאר על עומדו...
מצויין
[ליצירה]
בקריאה של הסיפור הבן יקיר חלק ג', באמת ניתן להבין את הסיבות לכך שחברתך עזבה את הדת, שזה מה שכתוב בסיפור וסליחה על הציטוט:
"בקיצור נשבר לי מהדת בגלל הקטע הזה של אנשים שלא רואים אנשים אחרים ממטר,מקדשים את האדמה, ובמיוחד האיומים באס אם אס על זה שהעזתי לרחם על הערבים.
עזבתי את היישוב, ירדתי לתל אביב וניתקתי את הקשר עם העולם שהייתי בו לפני כן,שכרתי דירה במרכז תל אביב עם עוד שתי שותפות ולאט לאט נכנסתי לדבר שהיה אנטי תיזה לכל העולם הזה שהכרתי וזו הייתה הסצנה של המועדונים במרכז תל אביב.
אומנם היו ימים שלא יכלתי לישון בבית, אלא בבית ידידים וידידות ככה עד שעברתי לגור במלך ג'ורג " היו ימים של רביצה בשמש החוף והיו המון יציאות עם בחורים שהתפתחו לקטעים קצרים. שבת הפסקתי לשמור, כשרות שמרתי מידי פעם עד שבארצות הברית הפסקתי לגמרי, עכשיו אני אוכלת כאן בעיקר פירות ים שאני מזמינה מהמסעדה ההיא בירמיהו ,אני אספר לך שבקושי צמתי ביום כיפורים.
מצאתי לעצמי חברות חדשות.עכשיו אני מבוססת כמו שצריך ועובדת ומרוויחה טוב ויש לי אצל מי לבקר".
בקיצור בנית מונולוג כנה ששולח אותנו להבין את הסיבות לכך בסיפור אחר, שזו טכניקה מעניינת.לא פחות מעניין הינה הסיבה לכך שחברתך נוהגת כך כאנטי תיזה לעולמה הקודם.
תגובות