שמעתי אומרים ש"כמעט זה מעט".
מה הם יודעים?
כמעט זה כל כך הרבה.
בטווח הזה, שבין כן ולא,
שבין אסור ומותר,
שבין בפנים ובחוץ,
שבין גוף ונפש---
בכמעט הזה,
יש בו הכל.
כמעט..
[ליצירה]
...
אני חושבת שהאחד הזה נשאר שלם כשהוא אמיתי, וכשהשניים שמרכיבים אותו זוכרים שהם אחד עכשיו-- וזה אומר שכל אחד מהם צריך להקריב משהו מהעצמיות שלו. מהעצמאות שלו.
וזה לא פשוט.
ולפעמים אתה בעצמך גורם לפירוק האחד הזה, כי אתה עדיין לא מוכן ולא בשל לויתור הזה, שהוא ויתור גדול.
ולפעמים גם השני, הוא לא השני האמיתי שלך, ולכן אתם לא יכולים ליצור אחד שלם שגם יחזיק מעמד.
ולפעמים זה פשוט ככה, ואי אפשר להסביר את זה, ושום דבר לא מנחם, וכבר נגמרות הדמעות ורק נשאר הצורב הזה בגרון, והמחנק הזה, והלב שנחבט כל פעם שמתעוררים בבוקר ולא זוכרים למה מרגישים ככה מוזר, עד שנזכרים. ואז, בום.
---
ולפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, ולדעת שעוד יהיה שני, ועוד תתחברו לאחד, ועוד יהיה כל האושר הזה.
בע"ה.
|חיבוק גדול|
ושבת שלום..
[ליצירה]
...
היי, שיר, רק לגבי הסוף של התגובה שלך--
לדעתי זה פחות "אסור להתעלם מהאמת שיש בדרך הזאת", ויותר "צריך לנסות לברר איזו אמת חסרה אצלנו".
ונעם, תכתוב מכתב תגובה.
[ליצירה]
...
בעיני,
הכותרת המפוצצת רק גורעת.
אל תאכיל אנשים עם כפית זהב.
סמוך עליהם, הם אינטליגנטים מספיק.
תן לכל צופה לראות, לחוות ולהרגיש מה שתמונה יכולה להעביר, בלי תוספת מיותרת של מילים.
תגובות