אני כותב לך מתוך הבדידות שהשתלטה עליי אך לא בחוסר שליטה אלא מתוך זרימת הדברים עם הירח.
בלבנה את ניבטת. על אף שכעת היא בדקקותה, תחילתה- הולכת ומתפיחה את אשר חשבתי, והרגשתי אותך.
את/ נסבבת סובבת דרכי כקליע
חודרת/ חורי כניסה ויציאה
אני/ בסימני צלקת
מציע התחלה/ חדשה.
תגובות