ירושלים מערסלת אותךָ
אל הצלקות שבבטנהּ
ובעודך מתרפק-מתנחם
תוכל להבחין בחום גופה
את עשן המקדש
ולשוב ולהתנחם.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נפלא! פשוט נפלא! (ואולי "אשר יצרתי ארדה-ולא "אעדה"?) [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה יש כאן הכל- קומפוזיציה מאורגנת היטב, אמירה, שילוב של אנשים ודומם (2 מוקדי עניין). אולי זה האפור הזה שגורם לי לראותה כתמונה סתמית.. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר באתי לכתוב "כזה קשקשן", אבל בקריאה שניה-אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פשוט ככה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן". הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] התחלת מצוין, חבל שהסיום כבר גלש לשמאלץ נדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מתקרב, אבל לא :-) .דימוי הקורבן בא להביע נכונות להתמסרות טוטאלית. קורבן מביהמ"ק, טהור, ולא במובן הפוסט-מודרני של המושג כ"אומלל ומסכן". ההתמסרות הזו מובילה להתקדמות, עלייה:"עולה לה'". ועוד- אני מבחינה בין 2 סוגי אמונה. הראשונה: "בבוקר חסדך"-האופפת-הכללית. ואילו השנייה: "אמונתך בלילות"-הקונקרטית-עצמות פריכות כאוסף של פרטים. אלוקים לא מעניש אלא מעניק, כמחווה לטוב לי, הזדמנות להתנסות בסוג השני. [ליצירה]
- [ליצירה] שביר-"מוחתמת" מאחר וההשלמה מדומה לחבילה-מן הסוג הנשלח מעבר לים-עטופה בחבל, ועליה חותמת. (הכוונה הייתה לכפל המשמעות- מוחתמת/מוכתמת). רועה-קיבלתי, תיקנתי,תודה. ואולי זה המקום להצהיר כפי שעשיתי לא פעם, כי כל תיקוני ניקוד מתקבלים בברכה מאחר וזה שאני אוהבת את השירים שלי מנוקדים לא בהכרח אומר שאני יודעת איך לעשות את זה :-) [ליצירה]
תגובות