הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
למה ויתרת?
כותרת ופתיחה כזו ראוי לפתח לשיר חזק יותר. את מצהירה שהפרידה אינה בלתי נמנעת אלא נובעת מוויתור על האהבה, אבל ההמשך מדבר בעדינות על הסבל בלי להאשים את הנפרדים על רפיון ליבם.
חוצמזה - 'מתחלחל' זה רועד, נראה לי שהתכוונת ל'מחלחלת הזרות'.
'נוצרת התרחקות' - לא נשמע מתאים. התרחקות היא לא עצם שנוצר, היא החלל שבין המתרחקים (החושך הוא היעדר האור וכל זה..), או פעולה שמתבצעת. אולי עדיף 'מגיעה התרחקות', או יותר טוב - 'נפערת תהום' (מתאים יותר ל'תום').
'עז הכאב כדקירת סיכה'? לא נשמע כל כך כואב...
הרעיון עצמו יפה, שווה לפתח אותו.
בהצלחה
[ליצירה]
אנפות בים? הן מסתובבות בעיקר ליד נחלים ואגמים, או בשדות, מאחורי הטרקטורים.
כשמעוותים את השיר בשביל לשלב בו משחקי מילים זה פוגם. עדיף לוותר על משחקי המילים בשביל השיר, או על השיר בשביל משחקי המילים.
למשל - האנפות לא מתאימות, למרות שהשם שלהן דומה ל'נואפות'. גם בגלל שהן לא קרבות לחוף, וגם בגלל שהן לא נודדות. ומי בכלל מחכה לאנפות? (חוץ מהגוזלים שלהם, אבל הם לא נחשבים, הם אנפות קטנות בעצמן).
אם היית ממשיכה את המשחק - נואפות, אנפות, אפנה, אופנה, (אפונה?), נפלאות... המילים היו מתאימות יותר. (אבל אז זה היה פחות שיר)
למה לנקד?
[ליצירה]
מסובך לי
נראה אם הבנתי:
ימי טרום\תחילת-החורף משלחים בגועל (שאטה. או אולי התכוונת לשעטה?) את הגשמים הראשונים, הרכים. ('אַדוות', בפתח)
מעוררים באנשים שנשחקו בשגרת הקיץ ציפיה לחורף המופיע באופק.
מבטיחים שלוות ענני גשם שיבואו מהרה ויעטפו, וישטפו, וירחיקו מהרחובות את האנשים ה'מתוחכמים' ששכחו איך להנות מליטוף המטר.
מקווה שהבנתי, וגם אם לא - זה כתוב נהדר!
[ליצירה]
נראה שאת מתרגשת שכשמזכירים לך דם. מטריד קצת...
הפרפר מוצץ דם. הגוף של הנחש נראה כמו אצבע שישית ליד הזרת. מהוריד פורץ כל סיפור בראשית - אור וחושך ומים ושמש וירח וכוכבים וצמחים וחיות ונחש ואדם. ועדיין הציור נראה שליו - המחט נראית עדינה, היד תומכת\מלטפת את הנחש (או דרקון?), ופרפר נוחת ברכות על הזרוע.
יפה, מוזר, מיוחד
[ליצירה]
הערות
כללי - הגישה האישית (ופה ושם אף רגשית) מתאימה יותר ל'דעה' ולא ל'מאמר'
האם נושא המאמר הוא חיוב נשים במצוות, או מעמד האשה? בנושא מעמד האשה יש עוד מקורות רבים, הדנים במשפט, ממונות, יחס גבר ואשה, אופי האשה וכו'. אם הדיון הוא בחיוב במצוות נראה שאתה חורג קצת לתחומים אחרים.
'נשים ועבדים פטורים...'
לתפילין אין זמן מוגדר בתורה, לא מניחים תפילין בלילה כדי שלא יירדם בהם.
'הדבר נובע ממה ששנינו...' הפטור מקריאת שמע ותפילין לא נובע מהכלל, הוא גזירת הכתוב 'ושננתם לבניך'. הכלל המובא במקור השני נלמד בבנין אב מהפטור מתפילין וקריאת שמע.
'כל מצוות האב על הבן...'
מה מקור הפירוש (נשים עסוקות ואין להן זמן)? מה הקשר בין עיסוקי הבית לפטור מלימוד תורה או לבישת ציצית? למה הן חייבות באיסורים שהזמן גרמם?
'מעניין שהחברה החרדית...' - כמו שציינת 'אין לדיין אלא מה שרואות עיניו', נראה לי שאתה שופט על סמך הכללות והנחות.
'נשים בברכת המזון, דאורייתא או דרבנן...'
'בכל מקרה...' - לא הבנתי מה המסקנה, חשוב לחכמים לחייב את הנשים? חשוב לחכמים שהנשים לא יהיו חייבות מהתורה? מה הגורליות העצומה של התשובה?
'הכל עולין...'
'הגמ' לא היתה מוטרדת...' - אז למה הברייתא עונה על השאלה הזו? (אשה עולה למניין שבעה, משמע - אשה מוציאה ידי חובה את הגבר)
במקור הזה לא כתוב שאשה פטורה מקריאת התורה, ייתכן שהיא חייבת לשמוע את הקריאה אבל מנועה מלעלות משום כבוד הציבור.
'מרגישים רתיעה' - הידד! גישה אנתרופולוגית ונאורה, נקיה מדעות קדומות והתנשאות.
'אין ממנין שליח ציבור'
להלכה זה כן נפסק, אבל ברוב התפילות לא מקפידים על כבוד הציבור, אלא שולחים את מי שמוכן לעלות. לא שולחים נשים כשליחות ציבור בגלל בעיות צניעות.
'מגולח כהלכה' - מה הקשר?
'תבוא מאירה'
לא מספיק לענות אמן - 'עונה אחריהן מה שהן אומרין'. (קטן וודאי לא מוציא ידי חובה).
'תתבייש לך...' - אז למה לא תבוא מאירה על מי שגדול קורא לו? גם הוא לא יודע לקרוא.
הרמב"ם: 'כל מצוות לא תעשה...'
מצוות שהזמן גרמן הן לא בהכרח קולקטיביות - ציצית, קריאת שמע, קידוש בשבת הן מצוות עשה שהזמן גרמן, והן מוטלות על היחיד.
'הנשים אינן לוקחות חלק במצוות קהילתיות' - דוגמאות?
'אמר רב הונא...'
יש להפריד בין זימון לברכת המזון. ייתכן שאשה לא מזמנת ועדיין חייבת בברכת המזון מהתורה.
'מערכת יחוס' - הקשר למשל לא ברור. איפה במשל ציר המספרים ניצבים ערכי התורה ודרכי הביצוע?
'המאה ה21 או המאה ה21 לפני הספירה' - לא ברור שההתפתחות הטכנולוגית והמדעית גררה גם התפתחות אנושית. האם האנשים היום חכמים יותר? מוסריים יותר? האם החברה היום טובה יותר?
נ.ב.
יש כמה בעיות עריכה ואיות - 'לפטור' ולא 'לפתור', 'אין זה מכבוד' ולא 'זי', 'אשה אינה מחוייבת(ואולי מותר לה לעשותן) במצוות אלו לא בגלל...' (שכחת את ה'לא'). את רוב הפסקאות כדאי לערוך ולסדר.
תגובות