בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :))
מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים...
צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן.
אז שינעם לך השבוע המתחדש
כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :)
אולי אפשר לכתוב
את החיים שבך
מכתיבים לך
אתה לא צריך להתאמץ להתחבט
אצלך אין חרטות
את הכל מכתיבים לך
אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן
זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה
[ליצירה]
בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :))
מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים...
צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן.
אז שינעם לך השבוע המתחדש
כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :)
[ליצירה]
אולי אפשר לכתוב
את החיים שבך
מכתיבים לך
אתה לא צריך להתאמץ להתחבט
אצלך אין חרטות
את הכל מכתיבים לך
אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן
זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה
[ליצירה]
דב- נכון... האהבה היא שגורמת לנו לכתוב... או הפרידהנ שבאה לאחריה... אם כי האהבה יכולה להיות לחברים, תורה, ולסתם דברי חול....
וידידיה- זה בסדר... אני בת...בזה אפשר להיות בטוחים... :))
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
מה אמרת?
היום זה המחר שאתמול דאגתי בשבילו?
כל הדאגתצ האלה חסרי המשמעות, הרי זה לא ישנה שום דבר.. גם אם נחשוב, וגם אם לא...
יצירה מהממת...
זה סוג הדברים שנקראים "מהגיגיו של אמן"
מה אמרתי לך?
הידע מסתתר בכל, השאלה היא מי בכוחו להוציאו לאור, ומסתבר, שהוא נמצא אצלך.. גם אחרי כל מה שאמרת.. פעם הבאה, אני לא אכתוב לך.. כי אני יודעת שאת יכולה לעשות את זה...
[ליצירה]
תאמת, מוזר לי לקרוא דברים כאלה... במיוחד שאתה כותב...(לא שקראתי יותר מדי שלך...)
פשוט היום הייתי בגבעה הצרפתית, וראיתי שב2001 או 2002 נרצח שם אדם בשם שמואל ירושלמי...
ברור שאנחנו רוצים את החיילים החטופים, אבל ברור לי שעד כמה שזו מצווה חשובה, הרי היא משתווה לכל המצוות (אם זכרוני אינו מטעה אותי) אבל ברור לי שאפילו הם עצמם לא היו רוצים לחזור הביתץה בידיעהשאחרי קצת זמן, כל האלף חיילים ששוחררו בתמורתם באו ורצחו יהודים אחרים. ככה שאנחנו נקבל אותם בחזרה, והם יחזרו לבתים שלהם... בתים בישראל... שזה מה שכולנו רוצים, אבל ילכו מליוני אחים שלנו, אחים שלהם, ע"י הפיגועים שהמחבלים יעשו....
ממש חבל שאתה בצד שלהם.. אתה כותב יפה, ואנחנו צריכים אותך בצד שלנו....
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
אהבתי... מזכיר לי בימים שאין בהם שום טוב, וכל דבר שקורה רק מעציב יותר מהשני...
מעניין שאחד הצבעים שאני הכי אוהבת הוא שחור, אבל ני עדיין מודעת לזה שהוא גם הצבע הכי מדכא.. ועם זה אני די שמחה...
אהבתי...
העלית לי חיוך שחור...
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
...
וואו.. איך אהבתי....
נכתב למשל, או שרק יצא ככה? בטח כן....רואים שאתה כתבת... מהמם... ידעתי שיש סיבה שעתשיתי "סוכן אישי"....
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
דבר ראשון- את הסיפור אהבתי... כל פעם שחברה שלי אורמת משהו כזה אני אומרת "תהיי יפה ותשתקי" והיא מיד מבינה את הרמז...
דבר שני- אם כבר מדברים על סיפורים של הנרי, אני מחפשת אחד דחווווף!אבל האינטרנט שלי לא נותן לי להיכנס לקישורים. מישהו רוצה לעשות העתק הדבק אולי??? (שרדינג, אני מציה ונשמת כל חי, אולי?)
יועמולה ושופע אור!
[ליצירה]
מהמם!!!
זה יפה.
אבל אם חבר שלו נהרג במלחמה, סביר להניח גם שהגיע לגן-עדן.
ואם מישו מתאבד- הוא מגיע לגיהנום...
ואיך זה שלא שם לב קודם לכן שגם לאחיינו קוראים שלומי?! וסביר להניח גם שיאהב את אחינו מכל, ואולי רק בגלל זה...
בכ"ז- זה ממש ממש ממש יפה!!!
מרגש.
תגובות