בעזרתו יתברך, תפארת שביסוד

 

מואסת אני בעיניי!

באותם עיניים פתיות

תמימות,

תועות.

מכמינות בתוכן הטוב,

כולאות בקירבן.

 

 מואסת אני בכן עיניים פתיות, נבערות מדעת

איך תמיד אתן מביטות אל אותן המקומות

בהן לא ניתן לראות דבר.

 

את אותו שחור האישון השט במעיין הצבעים,

שכולו זועק יכול

אך לא!

לשלוח קרניים

לשרוף

 את הכל

 

שמרני לא כאישון עייני

כבת