.jpg)
שעון
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם לוח השנים! יפה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מנפלאות הבריאה. (פחות הרשים אותי העיקרון של השעון. גם זה יפה, אבל סתם מהמם לראות דבר כה פשוט) פשוט להתחבר לבורא. תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] קוול........ וואווווו זה אדיר השעה 6 ורבע או 2 וחצי....? [ליצירה]
- [ליצירה] מה מפריע לי לסתיו מפריע הצבעים, לי מפריע שכרתו את העץ. הצילום כשלעצמו יפה והצבעים הקודרים קמעה מוסיפים בודאי להרגשתו של העץ הכרות, אני לא כל כך בטוח שאיכפת לו מהצבעים או שהוא שמח שחושבים שהוא שעון. אדיר ונפלאות הבריאה? זה מגעיל וזה מעשה ידי אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] "זמני חרוט בשירי כשנות העץ בעיגוליו כשנות חיי בקמטי מצחי..." (לאה גולדברג) יופי של פוקוס. זוית לא רעה. יש משהו שמפריע ברמה הצבעונית. אבל בכללי זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, יופי של צילום. אני אוהבת תמונות שמלבד האסטתיקה שלהן, הכותרת או הזווית מעניקה להם רובד נוסף. אתה עושה את זה נהדר כאן, במינמליזם ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מה להוסיף על קודמי פשוט ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! מעלה חיוך על הפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] בתור מי שלומדת ביולוגיה - טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם נשמת, חוץ מזה שלדעתי הראשונים טובים יותר מהאחרון. ואני חושבת שכתיבה על נושאים יהודיים, כשיודעים לעשות את זה (כן, זו היתה מחמאה) היא הרבה יותר חזקה מפנטסיה מחוסרת נצח. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, רק הסיווג נונסנס חסר. שעשעה אותי השורה "זאבים ודובים אהולכים לאיטם בשחרם טרף, הכל צוהל וגיל" - חוץ מהטרף המיועד, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] דמגוגיה מעוררת בחילה. הנסיון שלך לפתות את הרב מלמד להצטרף לדרכך במסווה של הערכה וכביכול הוכחות מהדת היהודית הוא פאתטי ומגוחך. במיוחד בהתחשב בעובדה שכבר פרסמת על במה זו כמה מאמרים המוקיעים את תורת ישראל, בולטת בעליבותה ההכרזה על הוקרתך לדת היהודית. הלא תבוש? [ליצירה]
- [ליצירה] זה עיבוד ממוחשב. לגמרי. האיש הוא מתוך "כיכר טימס בלילה" והנוף נמצא בתמונות של windows.. אבל השיר הוא שלי.. ניצן שנתפסה בקלקלתה ומסמיקה מבושה. [ליצירה]
- [ליצירה] די להשחיר של החייל הסובייטי שמו!! מזמן לא ראתה השירה העברית צירוף מילים כה מלבב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הזכיר לי כמה לילות שלי. אבל אני דווקא אוהבת את הצלילים של הצרצרים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי. הלמות פרסותיו, של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב? מכריזות מלחמה על נשמת האדם, רודף בטירוף דם אדםדם. -----> מעולה!!! גיבור חיל רדום מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך. חלוש וכואב בין טומאה וגללים בוכה במסתרים על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"? כמים הפנים לפנים שופכת ליבה רעיה צעירה על משכבה בלילות פצעו והיכו שומרי החומות. לדודה ממתינה שידפוק רק עוד פעם כבר היא מוכנה על כפות המנעול הפתוח כחוד מחט להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת. עזה כמוות אהבה עזה גם במוות, מים חונקים לא יכבוה ברח דודי ושאני בחיקך אל ארץ החיים. בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך". מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר. עלה והצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] אני נהניתי מהאפקט של המים העקומים גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת בונה תבוא, כנראה, מאוחר יותר. בינתיים אני רק אומרת שהשיר כל כך זורם עד שקשה להרגיש שהוא עצוב...ושהחריזה השתפרה להפליא (למעשה, חוץ מאשר בשתי שורות היא מצוינת ממש) [ליצירה]
- [ליצירה] אז שמואל ירד ממגדל השן שלו לרגע. יופי. עכשיו, בוא נראה כמה טעויות היו לעמוד התווך של השירה העברית בהודעה אחת קטנה: 1. ההגדרה "עם ישראל" איננה, ומעולם לא היתה, הגדרה בלעדית ליהודים היושבים בארץ ישראל. מאז ומעולם היה כל יהודי באשר הוא חלק בלתי נפרד מעם ישראל, מתוקף השתייכותו הגנטית לישראל - הלא הוא יעקב אבינו. האמירה ש"עם ישראל" פירושו "יהודים תושבי ישראל" מצביעה על בורות רבה. 2. גם אם נניח שהשתלחותך מכוונת רק כלפי "יהודים ישראלים" טענת הגזענות נשארת בעינה. גם גזענות על סמך מקום מגורים (ולא רק על סמך מוצא גנטי) נכללת לכל הדעות, וכן על פי החוק, בהגדרת הגזענות. 3.הערה קטנונית לתשומת לבך המלומדת: על פי העברית שאני מכירה, יש לומר "ממליץ על" - ולא "ממליץ את". אז שיהיה בהצלחה עם המהפכה. ניפגש על הבאריקדות, כן? [ליצירה]
תגובות