רוחפת בת יונה
בשער בת עמי
ביגונה וששונה
בנפלי ובקומי.
מצפה לגאולה
לתחיה ומולדת
בשער בת גולה
ואומה נולדת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] החלק האלוקי ממעל.. הנשמה יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה השיר כולו נבנה תוך כדי עליה, ובשל כך כל שורה בנויה מרובד מילה ועוד מילה בודדת שיוצרות את הטור הדומה למן מגדל בבל שכזה המנסה להגיע עד השמיים, אך בשונה מאותו מגדל בבל שנבנה על מנת להתריס כנגד ריבונו של עולם, הרי שמגדלך הוא מגדל רוחני של תפילות המעז אל פתחו של היושב במרומים בבקשה ובתחינה. בסופו של השיר כך נדמה, חוזרת התפילה אל הלב, משל היה זה מגדל פנימי נוסף וזאת על מנת לזכך אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב, לא מדובר במר ירושלמי. מדובר באדם אחר. מר שמואל ירושלמי- יאריך האל חייו ויתן לו כוח לכתוב הרבה הרבה שירים ומעשיות על לנין וסטלין וגורבצ'וב וטלי פחימה והקונפה ויקי קנפו [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל. כתוב גם על נושאים אחרים. אמנם זהו נושא מאוד חשוב אבל אתה תמיד מעלה אותו על הפרק. גוון קצת. ואז תצליח [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יוצר מוכשר. עוד תגיע רחוק [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן, אצלם זו מלחמה יומיומית הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] הניסיון להכין קוגל לא היה לשוא! הנה ימי הקוגל של סבתא שוב חוזרים! ברחובות ירושלים - ערב שבת וקוגל נמכר באלפיו אפילו הספרדים - יכינו קוגל עסיסי! ועמי העולם סופסוף יתחילו להבין כי לא במאכלי טריפה הישע. הכל לוהט באש התנור; הקוגל - חומת מגן נגד הרשע! [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, מצאתי. לקחתי משפט והשחלתי בגוגל וזה מה שקיבלתי: http://forum.down.co.il/SUBJECTS/10/DCForumID43/MSG260/page1.html [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד רגיש, נוגה ונוגע בלהט השירה [ליצירה]
תגובות