פזמוני "זה היה בייתי"על גוש קטיף:

זה היה בייתי,עד שבא יס'מניק ענקי,דחף אותי,דחף אותך,דחף אותנו,ביחד נעוף לניצנים,ואנחנו עם כל הזיכרונות שנמחקים...

זה היה בייתי עד שבא שרון המפלצתי,גירש אותי גירש אותך גירש אותנו ביחד נעוף לניצנים,ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים...

זה עכשיו ביתי,בלי כיריים,ובלי נורת חשמל,עכשיו שלי,וגם של אחמד ושל ג'בר,ביחד,נשחרר את פלשתין,ואנחנו,עם כל הזיכרונות שמתחדשים...