[ליצירה]
אני באמת אוהבת את הדיונים הלשוניים אודות כתיבתו של ירושלמי, בעיקר אלה שהוא עצמו משתתף בהם (הלוואי שלא יאכזב אותנו הפעם). כבר מזמן הגעתי למסקנה שהעברית שלו (ואולי גם שפות אחרות שלו) הן בעצם מתמטיות: מדי פעם הוא יוצר ביטוי שממש לא יושב באוזן, אפילו מעקם לנו אותה, אבל כשבודקים, מוצאים שהנוסחה של הביטוי לגיטימית.
וכשלא מוצאים לגיטימיות, ירושלמי מסביר שבשירה מותר. וכל טענותינו מסתתמות מסתמא.
[ליצירה]
"קו חוף של גל קודם שנשטף מי מלח צורבים
ולא ישוב לעד לקדמותו המדוייקת
חרף נצחיות הים", הפסוק הזה שולף ברוב חן את התהליך מהאינטימיות שלו. מאד יפה.
[ליצירה]
מותר להציע?
אז נופל אתה לבור של עצבות,
ושוכח את כל הטוב והאור
ולבך שידע עליצות, שובבות
עורג על עמק עכור.
אך מדוע תשכח שאתמול השתובבת
אם היום לא הלך, לא נורא, לא נפלת!
אל תשכח, אל תברח! התחזק ותשמח!
שוב נסה והצלח וכשתצליח תפרח!
תגובות