תמיד סמכו עלי –
חשבו שאני אחראי על מעשי.
ואני מבולבל לחלוטין,
איני מבין דבר בנוגע לחיים.
תמיד סמכו עלי –
חשבו שיש לי כיוון ומטרה.
ואני בצומת דרכים תמידית,
פונה לכמה כיוונים בו זמנית.
תמיד סמכו עלי –
שלא בצדק!
איך הכל השתבש לי???
חזקי פוקס
-
יליד תשמ"ב. רווק.
חבר מערכת במכון תורני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתיבה חזקה הנותנת חומר למחשבה. אולי אם תוכל להקטין מעט את הכתב יהיה יותר נעים לקרוא את השיר היפה הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. הביטוי של רגש האכזבה העצמי חודר ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כאובה, שענינה אכזבה, וגם בסופה אין טיפת נחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש מוכר, שונאת כזה קורה. "אתה מסוגל אני סומך עליך..." אני לא סומך על עצמי... מזדהה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה שגורמת לרצון עז להזדהות, גם לי יש ימים כאלה, שאני מתבונת במראה ושואלת את עצמי, איך הגעתי למקום שבו אני נמצאת ומה קרה לכל החלומות שאכזבו? [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה. פשוט ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מאיר היקר. תודה רבה לך על שטרחת לקרוא את יצירתי הדלה, ואני מיצר על כך שהיא לא מצאה חן בעיניך. חזקי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה עידו היקר, נקראתי יחזקאל מפני שנולדתי בשבת חוהמ"פ, שבו קוראים את חזון העצמות היבשות שניבא הנביא יחזקאל, וכן על שום שאנחנו זוכים בימינו לראות את מהלך הגאולה שניבא עליה הנביא יחזקאל, כך שאכן נקראתי על שמו. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה ידידה היקרה, אני מודה לך מאוד על תגובתך, שניכר שבאה מעומק הלב, אבל הנני חלוק מכל וכל על מסקנתך. טענת כנגדי שתי טענות: א. העובדה שאני מתאר שאודליה רוחצת באמבטיה איננה צנועה. ב. העובדה שאביאל הולך לפגישה בדירתה של אודליה איננה צנועה. אענה עליהן כסדרן - א. כל מה שכתבתי בפרק הנוכחי הוא: "אודליה חזרה לחדרה, פשטה את בגדיה, לבשה חלוק-רחצה ונכנסה לחדר השירותים. אודליה הורידה את חלוק-הרחצה, ונכנסה לאמבטיה." לא התכוונתי לתת תיאורים לא צנועים חלילה, אלא מציאות פשוטה שבה הבחורה מתרחצת לפני פגישה. אני לא הרגשתי שהדבר איננו צנוע, וצר לי אם זה פגע ברגשותייך. (ומה שאת כותבת כאילו הדבר קשור לרמת "דוסיות" וכדומה, במחילת כבודך לענ"ד הדבר נובע מרגישויות מסוימות שיש לאנשים מסויימים ואכמ"ל.) ב. העובדה שהפגישה השלישית מתקיימת בדירתה, נובעת מחוסר ההבנה של אודליה, שלאביאל לא יהיה נוח בסביבה כזו, ומתוך רצון שלה שהוא יעזור לה בעבודות הבית וכו', העובדה שהוא חש שלא בנוח עם זה הוזכרה מספר פעמים בסדרה, והיא חלק מהתפתחות (או אי-התפתחות) הקשר ביניהם. שוב אחוזר ואומר תודה על תגובתך, חזקי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה אביטל היקרה, היצירה איננה תפילה. מתוך היצירה, נובעת בשורתה האחרונה גם תפילה, אולם אין היא עיקר היצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, כבר כתבתי שעידו צודק ושאל לנו להמשיך את הויכוח כאן. ובענין מי דובר אמת ומי משקר - זה הקב"ה יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מעין היקרה, א. לגבי הכתוב "אודליה מאוד נהנה" - באמת התבלבלתי, והטעות תוקנה. ב. באמת בעולם הזה מחפשים התאמה ולא אהבה, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שנאמר. אודוש אוהבת את בנצי כמו שהיא אוהבת את מירב, אלה רגשות חמים, אבל היא לא מאוהבת בו. היא מאוד מאוד פתוחה, ולכן היא אומרת כל מה שעולה בדעתה ללא צנזורה... זה חלק מהאפיון של הדמות. ואתן לך טיזר קטן לקראת החלק הבא בשיחה - בסוף השיחה היא אומרת לו משהו הרבה יותר קיצוני מזה לגביו... ג. אודוש, היא מסוג האנשים שאוהבים להמציא כינויים לכל אחד. היא כרגע מתלבטת איזה כינוי לקרוא לאביאל, לפעמים היא קוראת לו "אבי", ולפעמים "אבינ'קה" - הוא כמובן קורא לה "אודליה"... [ליצירה]
- [ליצירה] מענה לתגובה של אביטל ב"ה אביטל - האם זה נשמע כמו שתיארתי? פחות או יותר. (מלבד הדמות של אלישע, שהוא לא מרכזניק טיפוסי בלשון המעטה, שאמנם הסיפור שסופר ב"הצעה - הצד שלה", הוא מעשה שאירע באמת, אולם הדמות עצמו לא קשורה לאף בחור שאני מכיר) בחורים משועממים וצוחקים מכל דבר. אתמול בערב, לדוג', דברתי עם משודכת בטל', ונכנס אחד מהשותפים שלי לחדר על מנת לאכול משהו, ותוך כדי דיבורי איתה, הוא מתחיל להגיב תגובות למה שהוא שומע ממני, ולהתבדח על הסיפורים שאני מספר לבחורה. לגבי השאלה הספציפית עם שגליה - היה פעם שהוחלט לקרוא למשודכת שלי בכינוי שלגיה. להווי הורחני אולי זה לא קשור - אבל הבחורים לא מסוגרים לגמרי בד' אמות של הלכה, ללא ידיעה מה קורה בעולם הרחב. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מכיוון שהאתר לא מאפשר לי כרגע לשלוח מסרו"שים, אענה לכל המגיבים הרבים כאן ע"פ סדר תגובתם. נ.ז. - שהוא לא דמיין בדעתו = הקורא. איילה - לפני שפרסמתי כאן את הסיפור, נתתי אותו לשבעה חברים, ללא משפט הסיום, וכל אחד חשב שהמדובר על חטא אחר. כך שאני בהחלט לא חושב שכולם מדמיינים שזה על אותו נושא. (למען ההגינות יש לציין כי המדובר בשבעה חברים מרכזניקים - אולם אף אחד מהם לא חשב שהמדובר על נחיתה מהרחפנות.) ליאורה - מודע את חושבת שאין אנשים עם תאווה לגניבה? עייני בבבלי שבת קנו ע"ב, ותראי מעשה שממנו עולה בבירור שיש אנשים (במקרה המתואר שם רב נחמן בר יצחק) שנולדים עם תאווה לגניבה. נ.ז. - אין בעד מה. ליאורה - הנחש מסמל בסיפור את היצה"ר, ובכך הוא אכן מחובר עם חטא עץ הדעת ודרשת חז"ל שהנחש היה היצר הרע. המבט הפשוט הוא שהנחש ממית, אולם בסיפור הנ"ל הנחש נותן לרונן את היכולת להתבונן בעצמו ולעשות חשבון-נפש, ובכך הנחש נותן לו חיים. האם החיים האלה אמיתיים? זו שאלה שעל הקורא להשיב עליה. אודה על האמת - טרם הצלחתי להבין מדוע עולה הדרישה לשנות את החטא. מה כ"כ מרגיז בזה שהחטא הוא לא מה שהקורא דמיין בשעת קריאת הסיפור? תודה רבה לכל המגיבים, חזקי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה בלה היקרה, היצירה לא נכתבה עלי, אלא על ידיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה תמי היקרה. מה פירוש השורה "למרות שגם הם מחפים אחד על השני"? "אז למה הלכתי ממך" - את יודעת את התשובה, אז למה המונולוג מסתיים בשאלה? [ליצירה]
תגובות