כשאני כותב משהו
הוא תמיד נראה לי גרוע.
אך כשאני קורא את זה
עוד פעם אחרי
התחושה כבר יותר טובה.
וכך גם כל החיים,
הדברים נראים טוב רק מרחוק
אבל אז זה מהסיבה העיקרית
שהדברים עברו
שזה לכשעצמו דבר טוב.
(זה יראה גרוע גם בעוד שנה)
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פחחח :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת איך זה בתור שיר אבל בתור אמירה זה בהחלט חומר למחשבה ובמבטי הראשון נראה שיש בה הרבה אמת. ומצד שני- מי אני שאעיד... בכל מקרה- זה מדבר אלי. ובאמת- זה לא גרוע. אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית. תן לעצמך רק קצת קרדיט. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה פשוט נכון. מילה במילה. טוב שקראתי את זה עכשיו... [ליצירה]
- [ליצירה] בתור יוצר אין לך זכות לפרש את עצמך. כך הבנתי וזהו (אותך ואת ילד). [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי קצת תחושה של תפילת שמנוה-עשרה. לפעמים אני גם באמת מרגיש כאילו המילים שאני מוציא הן קצת כמו עשן מסתלסל כלפי מעלה ומגיע בצורה אוורירית שכזו אל הקב"ה. כל אחד ומה שהוא מכור אליו... (ורן*, אתה ממש נודניק עקבי, זה מרשים בהחלט) [ליצירה]
- [ליצירה] אם הבנתי נכון את רסיס אני דווקא איתו ולא עם הערוגה. כן, יש פעמים בהם אני מרגיש שאני מנסה אבל לא מקשיבים לי (לא תמיד, לפעמים זו כן אשמתי). לא בקטע של "זה לא מתגשם", אלא פשוט לא מקשיבים לי. ובכל זאת, ממשיכים נסות [ליצירה]
- [ליצירה] גמני גמני גמני גמני אחח, כמה שאלות מעניינות מסתובבות כאן... * האם היצירה אמורה להיות "מגויסת" לטובת עמדה מסויימת? האם היא שווה משו רק כשהיא כזו או שמא במקרה כזה היא לא שוה כלום? (האם באמת לא אפיק כלום מקריאת סיפור על מחנה פליטים מנקודת מבטו של ילד פלסטיני?) * האם אין בי מבט של אדם לא דתי על אף היותי דתי? מה אני אמור לעשות עם אותו מבט במידה והוא קיים? * האם האיסור התורני על משכב זכור אוסר גם עיסוק באהבה (עם או בלי מרכאות?) בין גברים? (וחבר שלי טוען שזו אהבה של בחינת "אחור באחור" מול אהבת גבר ואישה שהיא הרי בחינת "פנים בפנים, ואכמ"ל) * איך יוצא שאני מסכים עם רן* וטוען שאכן הדחיה מותר לה להיות קיימת, אך לא היא הסיבה לבעייתיות הנושא? אהה, ערוגית, טענת ה"צומי" יכולה לבוא רק מתוך היכרות יותר מעמיקה עם היוצר/ת או מקריאת כמה יצירות (או תגובות) שלו/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אם כי, המפתח כן נמצא בצד הזה. הוא תמיד שם. [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה קלה של יצירה קלה לכבוד החג הקרב שנית, באופן מפתיע ומוזר לחלוטין (תפס אותנו לגמרי לא מוכנים! הזמן, יצור כ"כ חמקמק ומפתיע שכמותו.). קהילת הבורים ועמי הספר ("תיזהר, יש לי מנת משכל נמוכה, ולא אהסס להשתמש בה!") מעלה על נס את חגה. טובי שבט הגיע, חג לבוריות! [ליצירה]
- [ליצירה] כמאמר המשורר גמני נון קונפורמיסט! כמו כולם... [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וטוב. בעיקר טוב. ורן* חמוד, אתה נודניק שזה משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] הימרתי שזה בעקבות הדרקון חמוד. אם כי, מה יש לך נגד קרה? [ליצירה]
- [ליצירה] טובי משרה עלי אווירה של מור"קים בכיתה ה' הייתי בחוג טבע. עשינו ניסוי חביב שכזה, שמנו זרע בתוך כוס גבס. הרעיון היה לשים אותו בחומר שיש בו מים מצד אחד, אך מצד שני הוא יתקשה ויחסום את הזרע. היה יפה לראות איך הזרע הקטן פשוט שבר את הגבס לגמרי! א"א לעצור את הצמיחה... פרחוני, התפוח נופל לא מתוך אגואיסטיות אלא מתוך כוונה שגם הזרעים שבו יוכלו להצמיח עצים חדשים! ואלפא, לא ברור איך, אבל כל הצמחים מוצאים את הכיוון הנכון, גם אלה שנשתלו הפוך... (מישו אמר "הולכים עם הטבע שלהם"? :P) [ליצירה]
תגובות