[ליצירה]
טל, לא התכוונתי לזעזע עד כדי כך..
פשוט ישבתי מול המאוורר ובהיתי בו, והרגשתי שאם אני לא עושה עם עצמי משהו מועיל אני פשוט נכנסת לתוכו בכח...
לא שהשיר הזה זה משהו יותר מועיל, אבל לפחות עוד יש אצבעות...
[ליצירה]
דווקא אני לא.
הרגשתי שזה משהו פחות מוחשי ויותר רעיוני.
איזושהי הרגשה מוזרה וקשה...
[ליצירה]
[ליצירה]
תמי, ראיתי שההערות ארוכות אך הרשתי לעצמי גם משהו.
אהבתי את הכתיבה אבל הרגשתי שחסר משהו..
אולי הייתי מוסיפה עוד שתי שורות או לפחות מסיימת בנקודה.
שמתי לב שאין פיסוק לאורך כל היצירה וזה טוב ויפה לדעתי, אבל זה נותן תחושה שהיצירה לא נגמרתת.. כאילו אני לא יודעת איפה הטון הסופי.
חשבי על כך.
[ליצירה]
אני ממש מבינה את ההרגשה.
לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה.
היטבת לתאר את התחושה.
יהיה טוב! :)
תגובות