בכל פעם שנכנס לחדרך
אני נזהר על השברים
שמא ארגיש בחוד אחד מהם
ואולי אפגע גם אני.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יורם, זה מעולה. איך פספסתי אותו? [ליצירה]
- [ליצירה] לא היה ולא נברא "אסיר". כי אם כך אסיר גם אתה והיה אסיר תודה על תגובתי זו. (ועכשיו, תשוב לכפות עליי בגלימתך?) [ליצירה]
- [ליצירה] היא ביקשה שלא אשתמש ב"תחינה" כי הרי לא נפלה על ברכיה בבכי קורע לב. בכל זאת, אם הייתה יכולה להחזיר הגלגל ולהכניס תרעלה בכוסי הייתה עושה זאת בלב שלם, סליחה- כבר לא. [ליצירה]
- [ליצירה] אנ י גם חושב שהוא מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] 1. אין המטרה לנכס שיר זה אליי. זוהי תוצאה של עבודה משותפת. 2. המילה נשאה היא עם שוא נע. 3. איני רואה צורך בהרחבת השיר. כך אני אוהב אותו. אם אינך אוהב- אמחוק/ אעביר אותו אליך ותעשה בו כרצונך. בידידות [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר דבריך ממזר... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מכיר א תהעקרון ההומאופתי אבל פה את מסיימת כשארית כפיס עץ שעלה באש. איך פתאום המים נכנסו לכאן? אני מבין את זה אסוציאטיבית אבל לתוכן.. לא ממש. אם א תרוצה לחבר זאת לכאן אולי כדאי לך להוסיף את המילה "גם". = גם מים זוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני! באה מאהבה- קבלי כוכב נוצץ. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, חזרו על הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
תגובות