ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה חבר'ה :) שי - הוא טרם עזב, הוא עוזב השבוע, ולשם שינוי לא בגללי... יש לי נטייה לכתוב על דברים כאילו כבר קרו, אולי מתוך תקווה שכך לא יקרו (חיפוש התחליף וכו'). [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאני מזדהה כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך" ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר. עצוב. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים כל כך יפה, שזה מזכיר לי כמה כיף כשיש את הדברים הקטנים האלה, וכמה עצוב לי עכשיו. (רק הפריע לי שעל דברים ממין נקבה כתבת "הם", כמו "הם כואבות", תיקון קטן וזה יהיה מושלם). [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ולא יכולתי שלא לחשוב על "אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה" ואצלי הדהד ה"בקרה" גם לכיוונים של זיעה קרה ו-קרי לילה... לא יודע אם לכך כיוונת, אבל זה בהחלט מוסיף. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה מה שאני חושב אז זה ממש חזק על גבול הנורא :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודות תודות מאליפות! [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט דמעה... ריגשה אותי מאד הטרילוגיה היפה שלך על הבוקר. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] :( הצלחת להעציב אותי... סיטואציה די מוכרת לי... גם לי היה שותף... גם לו היה חבר... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב השיר מעביר מאד טוב את העצב והעינוי העצמי. בחיתוך השורות ממש שומעים את פעולת ניכוש השורשים של הדוברת כפי שמעידה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, משאיר עם רצון לעוד קריאה מזדהה עם עניין "זיל היוקר", ככה אני קורא לו... אני מניח שבכוונה זה נפש טועה ולא תועה, אבל למה בעצם ? [ליצירה]
תגובות