[ליצירה]
זה כל כך אתה
זה פשוט שי דוידס. מהשירים ה"הם" שלך, האהובים עלי במיוחד.
שאתה הולך לאיבוד בתוכם, כמי שנשטף בגל גדול, ומוצא את עצמך בסוף במין זיכוך.
עשה לי את זה - גם בקריאה שניה.
אגב, כשקוראים קשה להבין אם יש שם רק אַתָּה או גם אִתָּה. אולי כדאי לנקד (ואולי לא? ;) ).
[ליצירה]
גיל היקר
שמחתי לראות שיר שהוא יותר משלוש שורות :) כי כך מתאפשר לבטא יותר, וזה אכן טוב.
כמו כן, המחווה הלוינית שעשית במודע או שלא - משעשעת.
רק חבל שהחרוז בסוף לא עובד - בחינה במלרע וגליוטינה במלעיל. אלא אם כן זה מכוון לצרום, הייתי מחפש משהו אחר.
ארז.
[ליצירה]
יופי !
רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן:
ובכל פעם שהרכבת עוברת
פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים.
ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה)
ושוב בך איני אוחז.
ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן.
קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת.
רבים.
[ליצירה]
האם זה שיר ?
היי גיל
אהבתי. מכיר את זה. מזכיר לי את "פחות אחד" שכתבתי. לדעתי תזדהה איתו.
אבל השאלה אם זה מתאים להיות מוגדר "שיר". גם לי עצמי יש לבטים לגבי דברים קצרים מאד שיוצאים לי.
יותר מתאים לקרוא לזה "משפט אחד ארוך" לדעתי.
לא יודע.
אשמח לשמוע דעתך.
[ליצירה]
הצצה אקסקלוסיבית לרגעי המשבר של הוגה הצורה ?
בקיצור, בא לך להקיא כבר מהיפרגלוקוזה שהשירים שלנו גורמים לך...
אין מה לעשות - זה משקל השליחות.
אהבתי :)
[ליצירה]
יופי יופי - קשור לרחל ?
איזה כיף שמצאתי לי היום אנשים חדשים לבקר אצלם.
באמת שיר מקסים, קצת וקולע.
בחירת הדברים ש"אבדו" נהדרת.
אני מבין שקיבלת את עצתו של שי לגבי שינוי כלשהו בשיר כי מה שהוא הציע זהה לשיר, אבל אני תוהה מה היה קודם :)
כמו כן הזכיר לי את "מתי" של רחל, שנגמר בשורה המופלאה:
"רק אשר אבד לי - קנייני לעד".
ארז.
תגובות