היא החליטה
להרוג את כל מי שפגע בה.
את כל מי שאי פעם עשה לה רע.
אז היא פתחה את הדלת,
יצאה למרפסת,
וקפצה.
קטנה _
-
לפעמים הייתי רוצה שתדעו שזו אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא , לא קראתי..למה? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה לכל המגיבים.. ככה- ערוגה: הבחירה בזווית? לא יודעת, התחשק לי...פשוט כך, יש זווית נוספת בה צלמתי, אפרסם כנראה בהמשך...ולשאלתך השניה, שחור לבן כי זה פשוט, זה כל כך פשוט ויופה בעיני... פוטו אלבום: באיזשהו מקום ניסתי להגיד שכל אחד רוצה לפעמים להיכנס לאיזה מדף קטן, להתקפל ושיעזבו אותו בשקט. תמי- המון תודה על התגובה,שמחה שאהבת:) [ליצירה]
- [ליצירה] יחי השנינות. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו,יש בזה משהו כל כך קסום וכל כך אמיתי... ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון תודה על תגובתך דבר שני, לא נתנו לנו לתאר את ההלוייה של עצמנו...נתנו לנו את המשפט הראשון של הסיפור והיינו צריכים להמשיך משם לפי בחירתנו האישית. וזו אולי לא ההשקפה היהודית. אבל אני לא מאמינה בהשקפה היהודית בקשר להרבה דברים, גם בקשר למוות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי מילים פשוטות מספיק אבל חזקות מספיק להגיד בדיוק מה זה עשה לי לקרוא את הקטע הזה. אבל דע לך שאהבתי והתכווצתי בכסא וחיבקתי את שתי הברכיים. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מובן..אני חושבת,אגב, שהולך לך טוב עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים...אהבתי מאוד!!! את כותבת מעולה! כל כך הרבה רגש... [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שהסכמה מבחינה פוליטית אין בנינו, אבל הטקסט שלך הוא חזק ביותר. אני לא יכולה לומר ששינית את דעתי הפוליטית (בכל זאת, דעה שנבנית כבר 17 שנה) אבל עשית לי משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון,את ההתחלה ואת הסיום...הכתיבה במסרגת של שיר עם חרוזים הפכה את זה לקצת מאולץ בעיני, וחבל. [ליצירה]
תגובות