[ליצירה]
רעותוש
אל ייאוש !!!
עוד ישנם אנשים,אנשי חייל ההולכים בינותינו,
עוד ישנם אנשים המוקירים טובה,
עוד נכונו מאבקים, עוד נכונו נצחונות,
עוד נכונו דברים טובים,
עוד נכונו אהבות.
ואת, אל לך לכתוב מחשבות נכאבות..
אך לרגעים קטנים.. נכונו הדמעות.
היי חזקה.
[ליצירה]
לא תמיד הדברים הם כמו שהם נראים.
לפעמים ה"פוגע" הוא הנפגע, וה"נפגע" הוא הוא הפוגע.
לפעמים דווקה בגלל שאתה אוהב.. אתה צריך לעזוב.
לפעמים "לעזוב" זה לא דבר רע.
והקיפוד..... מ-ל-א אהבה.
[ליצירה]
כואבת המציאות של אב המתאבל על בנו,
בראשנו זה לא אמור להיות ככה.
אך אלו הם החיים, והמוות.. הוא חלק מהם.
החיים מספרים בגאווה זיכרונות על המתים,
אשר במותם מות גיבורים..
ישארו לנצח "חיים".
כל שנה ביום הזיכרון הולך אני
לבית הקברות הצבאי בי-ם.
מדהים אותי לראות, מעבר לסיפורים של המתים,
מעבר לזכרונות שאנשים מעלים,
מעבר לבכיות, מעבר לטכסים..
מדהים אותי לראות.. איך ליום אחד..
הופך בית הקברות - לבית החיים.
כתבתי קטע: "נכתב ליום הזיכרון"
אך שם כתבתי ליום השואה...
וטוב שנכתבו מילים על סבות ונכדים.
[ליצירה]
הדסוס..
תודה שוויתרת לי (בערך...) עלהערות.
לא יודע. התחשק לי לשים את זה בסיפורת,
סל הכל גם סיפורת היא סוג של שיר,
וגם שיר הוא סוג של סיפורת.
יש שיר מובהק שהוא רק שיר,ויש סיפור סיפור שהוא סיפורת.
ומכיוון שהשירסיפורת שלי דומה לשניהם...
מה זה משנה היכן הוא נכתב ?
[ליצירה]
אביב וסתיו.
יפה כרגיל. אני נהנה לקרוא ת'שירים שלך.
במיוחד שנגעת ביסמין,שיבא,ונענע...
נדיר למצוא אנשים שמשתמשים בצמחים בשירים שלהם.
מזכיר לי פעם משורר שנתן לי עותק של שיר שהוא כתב על ריחו של הטיון הדביק(שיר מקסים-רק חבל שאני לא מוצא אותו..)
בכל מקרה... העלת לי חיוך.
תגובות