בטרם נשים המסכות על פנינו
עוד רגע קטן של אמת:
אהבתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה.! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איזה חמוד זה! כמה קצר ככה יפה. "אהבתי", ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מנסה לעקוב אחריך ו... אני די אוהבת את מה שאני קוראת... :) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. רגע של אמת. התחלה כְּשֶׁנָשִׁים יַפְסִיקוּ לָשֵׂאת מַרְאוֹת איתַן לְכָל מָקוֹם אוּלַי אָז הֵן יוּכְלוּ לְדַבֵּר אִתִי עַל שִׁחְרוּר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אל תהיו כבדים. תודו שזה קצת מצחיק. קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מתמלא לי שוב מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי וואי.... כמה שלא הבנתם. טוב, זה לא ממש מאכזב...כשאתה לא מצפה באמת [ליצירה]
- [ליצירה] זה קיצור של :עלוב. רק שמאריכים את המילה בדיבור. [ליצירה]
- [ליצירה] כמולחן [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שעצרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מכיר א תהעקרון ההומאופתי אבל פה את מסיימת כשארית כפיס עץ שעלה באש. איך פתאום המים נכנסו לכאן? אני מבין את זה אסוציאטיבית אבל לתוכן.. לא ממש. אם א תרוצה לחבר זאת לכאן אולי כדאי לך להוסיף את המילה "גם". = גם מים זוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן. שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש. [ליצירה]
- [ליצירה] בת 13? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר או כיוון חשיבה? זה די ברור לא? אנחנו וכל הישויות שלנו. כל כך שונים אך מחוברים. 4 בגוף אחד, אחד שמתפצל לשלושה, זה אני זה הוא זו היא זו אני. מה יכול להיות יותר ברור מזה? [ליצירה]
תגובות