זוכר ישבנו במצפה התלול

הראת צורות בשחור

ואני

כל מחשבתי נתונה לפניך השזופים לאור ירח.

נישרפת. ולא מאור הירח

אלא שקר רודף שקר

שָׂרף תמימות שלא תחזור.