באיזה צד של המתרס,

נמצא הגבר כשהוא נס,

מתוך עולם ההגיון

אל תוך עולם השיגעון?

אולי נחבט,

אולי נפלט,

נמלט? אולי רק מוותר

אולי בכלל הוא מסתתר,

מן מעולם של המוחצן

אל העולם של המוקצן.

מנסה אולי סוף-סוף

לפשוט הכל ולחשוף

פצע , מכה וחבורה

אשר הלכה ולא חזרה,

ורק עקבות נותרו בפנים,

זכר שלג משנים,

שנמס כל כך מזמן,

אבל נשאר , לא שם לא כאן.

משתוקק להתעמת,

לעמוד מול האמת,

ואז באמצע החיים ,

פוגש פתאום את אלוהים,

רחום ,חנון, אבל נוקם

אל תנסה להתחכם!

מיד הבין שתם הקרב,

אין מי שראה ושב

"נע ונד תהיה לעד

בכל מקום , בכל מימד,

בדד תנדוד בין עולמות,

בין נפשות ונשמות,

תביט בהם ולא תחדור,

אני האל, לנצח זכור!"

האם אמת או הזיה?

האם יהיה או כבר היה?

הזיכרון מתעתע,

אולי הוא רק משתעשע,

מספר סיפורים ,

על אלים ופרפרים.

אולי בכלל הוא מתחזה,

חושף מבוש ומתבזה,

וחוזר להתחבא,

וחוזר להתנבא.

ספק נביא , ספק משיח,

עומד חשוף ללא צריח,

מחכה ליום  אתמול ,

כדי שימחל לו על הכל.