אילו כל האוהבים היו נושאים
לכוכבכים את מבטם,
אילו כל האוהבים היו אומרים
מחשבות אשר כבר אינם,
אז כל האוהבים היו יודעים,
את אשר אוהבם,
ובליל כוכבים נושאים אהבתם,
עד אשר הכוכבים... אינם..
צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וממזר פרחים יקר. ציניות זה רעל מסוג אחר... ה-רבה יותר גרוע. זה לקחת פרפר לבן,ובמקום להעביר אותו בשלבים דלעיל (1-7) זורקים אותו מתחת לגלגלי משאית,ועושים ממנו סימניה. ציניות זה איכסה! [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי.. לא היו הדברים מעולם... אך הם ישנם. אך מחר ... אינם. כשלב אל לב כואב, הדמעות זולגות. כשהכל מתפוצץ וכבר לא יודעים מה לעשות, התרופה הכי טובה היא פשוט... לחכות. איתך... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים. נגעת במקום עמוק. יש ימים שלעולם לא יחזרו, יש ימים שלעולם נמשיך לצפות להם. ויש ימים שאותם אנו חיים! ובהם צריך לדבוק, ואותם אנו סופרים. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מזכיר לי את רובין הוד... יפה ונכון,אין שחר לבעיית העשירים/עניים. לעד חלק רק ירוויח...וחלק ימשיך לחפש את לחמו. הכאב עמוק,אך כל שנותר לעשות...זה לכתוב. נ.ב. רק אל תתחיל ללבוש געטקס.. [ליצירה]
- [ליצירה] במשבר..אין במו להתרפק על יושב המרומים. להרגיש שכל תנועה שלך,כל מילה שנחנקת בגרון, כל דמעה התלויה בזוית עין...מגיעה אליו. ודרך התפשטות,פיזית רוחנית,את מגלה נשמתך.. ומתחברת לה-ו-י-ה...ואז....קל יותר לעבור משבר. יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון,וגם נכון. אתה צודק שהאקדמת גורמת לנו לאבד את היופי הפנימי שיש לנו מפרפר לבן. שוחטת היא את ראייתנו הבלתי נגועה במחלת האקדמת. אך לדעתי גם הכל תלוי בראיה האינדוידואלית.. כי ככל שלומדים יותר על דבר מסויים,הוא יותר יפה,לפחות בעיני. ה-בעיה היא שלצערנו בדורנו הנוער כבר לא שם! על פרפרים,ודווקה הגישה הזו של ללמוד על! תגרום, למי שהיופי הפנימי הזה נמצא בו, לחיות את. ושוב הכל אינדוידואלי. [ליצירה]
- [ליצירה] הי... לעולם אל תפסיקי להביט בכוכבים. לעולם אל תפסיקי להאמין במחשפות ושדים. לעולם אל תפסיקי להאמין בחלומות. ולעולם אל תפסיקי... לקוות. מ-קסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לפעמים דווקא הלבד,דרוש לביחד. לפעמים כשיש ביחד יותר מידי...מסימים לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] השכול מכה באדם בנקודות הכי עמוקות, רעד החודר למיתרי הנפש, כאב.. בעומק המחשבה. וגם כיום לאחר יותר משנתיים, בטוחני שההד עוד מהדהד, הזיכרון עוד צורב.. הטרוניא.. מתעוררת בכל רגע קשה שקורה. ישנם דברים הקורים בעולם, ואין לנו יכולת להשיג את המדוע, רק תוצאת הדברים מוטלת לרגלנו.. ואנו תוהים, איך אפשר.. הזמן הינו מרפא לכל כאב, הזמן מדהה כל זיכרון. אך לעד תעלה הדילמה מעמקי הלב, לכעוס מחדש.. או למחול. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנכון,נכון. אתה רץ עם העיניים על השורות המוכרות לך.. ונתקע על השורות שהכותב שינה בהם מן הקצת.. אבל ישועתינו צודקת...זה אכן ק-צת ארוך. [ליצירה]
תגובות