[ליצירה]
שיר מקסים.
נגעת במקום עמוק.
יש ימים שלעולם לא יחזרו,
יש ימים שלעולם נמשיך לצפות להם.
ויש ימים שאותם אנו חיים! ובהם צריך לדבוק,
ואותם אנו סופרים.
יפה.
[ליצירה]
בת מלך יקרה, הכאב,פשוט נקרא..
יש דברים נסתרים,לא נבין לא נדע.
ואחד מהדברים,הוא גלגולה של נשמה..
לכל זמן,ועת לכל אדם,ולכל דבר...סיבה.
וכנראה פשוט...שהגיע זמנה.
*************
[ליצירה]
אכן, כעס זו אנרגיה מדהימה.
אך ההתבטאות של כעס היא חום, והרבה !
כעס שורף הכל. הבניה נתנת רק למי שמצליח להתגבר על הכעס שלו,ולעבור הלאה. אחרת הכעס ממוטט לך את הבריאות,את החברים,המשפחה,ובסופו של דבר...את החיים.
כעס טוב רק בשביל דבר אחד -
ללמוד להתגבר עליו.
[ליצירה]
דרך חתחתים עברת
דרך לא דרך
את פיתולי השבילים בקושי שרדת
ושיר.. כתבת למזכרת.
ואת אשר בו הכח, בליבך נצרת,
את אשר במסע.. נתן לך יד.
בזמנים אשר כואב, קשה לזכור,
אך בזמנים שכאלו..
אדם אוהב..
בנשמתנו ננצור.
[ליצירה]
אני אהבתי את הביטוי "טובלת בים צבוע בדם"
זה מעלה תמונה אומנם יפה,של שקיעה בים...
אך בד בבד עם הבנה של טעות מרה שהשמש..
שוקעת בדם..
וממזר פרחים יקר, עדיף שתהיה ילד חוקינו מאשר
לחם חוקינו...
המשך כך בן נר יוצר מתחיל..
[ליצירה]
כואבת המציאות של אב המתאבל על בנו,
בראשנו זה לא אמור להיות ככה.
אך אלו הם החיים, והמוות.. הוא חלק מהם.
החיים מספרים בגאווה זיכרונות על המתים,
אשר במותם מות גיבורים..
ישארו לנצח "חיים".
כל שנה ביום הזיכרון הולך אני
לבית הקברות הצבאי בי-ם.
מדהים אותי לראות, מעבר לסיפורים של המתים,
מעבר לזכרונות שאנשים מעלים,
מעבר לבכיות, מעבר לטכסים..
מדהים אותי לראות.. איך ליום אחד..
הופך בית הקברות - לבית החיים.
כתבתי קטע: "נכתב ליום הזיכרון"
אך שם כתבתי ליום השואה...
וטוב שנכתבו מילים על סבות ונכדים.
[ליצירה]
"חטאות נעורי ופשעי אל תזכור - כחסדך זכור לי"
יש לך עין טובה, ורצון לכפר..
נהנתי לקרוא את שירך - כמה וכמה פעמים.
לו יהי ויישאר לך הרוגע,
לו יהי ויישאר רק הטוב,
"ייסורים של אהבה" מקבלת את על עצמך...
לו יהי ותגאל סוף סוף נפשך.
[ליצירה]
השראה אובדת
יורם - כל כך מבין אני את מצבך, שנים שלא נחה ידי על דף, שנים שלא נבעה מילה מהוויתי, והנה באה דחיפה קטנה.. שזרקה אותי שנים אחורה והחזירה אותי לביקור באתר זה, שיטוט בין שירים ישנים, מעבר על תגובות והגעתי אליך. ובבת אחת עולה בי הדחף, גל שנעצר ונדחק לעצמו, ממרום השנים שעברו, חוויות, נסיונות, הצלחות, אכזבות.. מסתבר שההשראה לעולם כאן היא, לידנו, מחכה נתעורר למגעה, אך כובד החיים מאיתנו מונע, לשלוח יד לחפון מילה.. וגם התגובה הזו שאני כותב לך, יותר משנה לאחר הפרסום, מקווה שתגיע אליך, ולא רק, אלא גם למחברים אחרים במצבינו. קשה להחזיר השראה שאבדה.. וגם אני - מנסה.
תגובות