אני דווקא בניגוד לתמי חושבת שאתה לבד עם עצמך... אבל אולי לא רוצה כל כך להיות לבד...
מקסים, הרווחים שמקיפים את השורה משני צדדיה גם מביעה משהו לדעתי....
יפיפה,
ליתוש.
[ליצירה]
אני דווקא בניגוד לתמי חושבת שאתה לבד עם עצמך... אבל אולי לא רוצה כל כך להיות לבד...
מקסים, הרווחים שמקיפים את השורה משני צדדיה גם מביעה משהו לדעתי....
יפיפה,
ליתוש.
[ליצירה]
כואבת המציאות של אב המתאבל על בנו,
בראשנו זה לא אמור להיות ככה.
אך אלו הם החיים, והמוות.. הוא חלק מהם.
החיים מספרים בגאווה זיכרונות על המתים,
אשר במותם מות גיבורים..
ישארו לנצח "חיים".
כל שנה ביום הזיכרון הולך אני
לבית הקברות הצבאי בי-ם.
מדהים אותי לראות, מעבר לסיפורים של המתים,
מעבר לזכרונות שאנשים מעלים,
מעבר לבכיות, מעבר לטכסים..
מדהים אותי לראות.. איך ליום אחד..
הופך בית הקברות - לבית החיים.
כתבתי קטע: "נכתב ליום הזיכרון"
אך שם כתבתי ליום השואה...
וטוב שנכתבו מילים על סבות ונכדים.
[ליצירה]
כאב השכול מכה בגופי
בעוצמת המילה הכתובה
מעפר באנו ואל עפר נשוב
ובתווך... מה אנו... מה ?
ולו יכלו בקשותינו להתגשם
ולו יכולנו לעצמת המלאך
ואין לנו אלא להתנחם
באלה הקוראים את דמעותינו על הדף ..
[ליצירה]
יפה ונחמד,זורם וקליל.
האמת, ישועות ונחמות,שהסיפור לא רחוק מהמציאות...
יש לי בחצר כמה חתולים לבנים שב-ה-ח-ל-ט תקועים...
כמו מסמר.
אז אם למישהוא מתחשק חתולים שחושבים שהם מסמרים...שייתה וייטול..
[ליצירה]
בת מלך יקרה, הכאב,פשוט נקרא..
יש דברים נסתרים,לא נבין לא נדע.
ואחד מהדברים,הוא גלגולה של נשמה..
לכל זמן,ועת לכל אדם,ולכל דבר...סיבה.
וכנראה פשוט...שהגיע זמנה.
*************
[ליצירה]
השכול מכה באדם בנקודות הכי עמוקות, רעד החודר למיתרי הנפש, כאב.. בעומק המחשבה.
וגם כיום לאחר יותר משנתיים, בטוחני שההד עוד מהדהד, הזיכרון עוד צורב.. הטרוניא.. מתעוררת בכל רגע קשה שקורה.
ישנם דברים הקורים בעולם, ואין לנו יכולת להשיג את המדוע, רק תוצאת הדברים מוטלת לרגלנו.. ואנו תוהים, איך אפשר..
הזמן הינו מרפא לכל כאב, הזמן מדהה כל זיכרון.
אך לעד תעלה הדילמה מעמקי הלב,
לכעוס מחדש.. או למחול.
[ליצירה]
דרך חתחתים עברת
דרך לא דרך
את פיתולי השבילים בקושי שרדת
ושיר.. כתבת למזכרת.
ואת אשר בו הכח, בליבך נצרת,
את אשר במסע.. נתן לך יד.
בזמנים אשר כואב, קשה לזכור,
אך בזמנים שכאלו..
אדם אוהב..
בנשמתנו ננצור.
[ליצירה]
שיר מקסים.
נגעת במקום עמוק.
יש ימים שלעולם לא יחזרו,
יש ימים שלעולם נמשיך לצפות להם.
ויש ימים שאותם אנו חיים! ובהם צריך לדבוק,
ואותם אנו סופרים.
יפה.
תגובות