אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
מאיר יקר,
אין מילים בפי להביע את שימחתי, שֶׁשָּׁבְת לכתוב שירים באתר, ועוד עם שיר נפלא כזה. פשוט חשבתי שאבדת לנו ואני שם לב שגם שיריך רומנטיים, אופטימיים ומלוטשים להפליא. כשרונך לא היה מוטל בספק, וכעת הוא בא לידי ביטוי בשירה של ממש. יופי ! תמשיך ואני אמשיך לקרוא, להנות ולהגיב. שיהיה לך יום נפלא. מסר
[ליצירה]
תודה לאיה,
אני תמיד שמח לקרוא את הערותייך, שהן מעשירות את תובנתי בשירה. בהקשר הזה: ייתכן שכשיר ניתן לוותר על שתי השורות האלה, אלא שרציתי להדגיש את הנקודה, שאני לא יכולה להתקיים בלי להישען עליך, ואילו אתה תומך בי, אבל בלעדיי אתה חשוף ואפור. לכן אני חושב שהשורות האלה נחוצות להדגיש את ההיבט הזה. לכן אני חושב שאשאיר את זה כך. ושוב תודה |-:) מסר
[ליצירה]
אין לי מילים ! זו שירה אמיתית ! מעל ומעבר לכל הכותבים באתר הזה. (ואני כולל את עצמי ביניהם.)
רק הערה אחת שכבר הערתי לך: הנח לניקוד. הוא פשוט "עלג" ולא ברמה של השיר וחבל לקלקל.
[ליצירה]
שיר עצוב.
מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד:
"כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום."
באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים,
אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים,
[ליצירה]
תודה למגיבים
תודה לכל המגיבים. זה מרגש מאוד שאותו שיר שבשלמותו נבע מהחוויה שהוא מתאר, ושורות הסיום שמביעות את התחושות ש ל י מהחוייה הזאת, יוצרים שונים רואים בו דגשים שונים, כל אחד לפי טעמו.
יש טעם בדברים של אלה שמעדיפים את תאור החוויה ומשאירים את התחושות (שתי השורות האחרונות) לקורא. יש גם הרבה טעם בהצעה של שי לקחת את שתי השורות האחרונות לעצב אותן כבסיס לשיר בפני עצמו, ומצאה בעיניי הדרך בה הוא הדגים את זה. אני כשלעצמי רואה בחוויה הנגמרת בתאור התחושה, שלמות של שיר, ולא הייתי משנה אותו, ואת השיר של שי מפרסם כיצירה בפני עצמה. ומובן שאני שמח לשמוע גם מחמאות וגם ביקורת שיתנו לי רעיון איך לעצב את שיריי הבאים. חג עצמאות שמח לכולכם וכל טוב. מסר
תגובות