המילניום השלישי
קראתי לו שיעזור לי.
"מה הבעיה"
הוא שאל.
"תירשום"
אמרתי,
"אינני יודע לכתוב" הוא אמר,
תביא לי עכבר ומקלדת".
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נ-ה-ד-ר ! מי שרואה כך את החיים הוא אדם מאושר. תמיד יש אנשים שאוהבים אותנו ואיננו מבחינים בכך, ולכן אנו משפילים ראש מבלי להביט בעיניהם. זה השיר המקסים ביותר שקראתי באתר, אני מאמץ אותו אל לבי ואל תודעתי, ומציע לכולם לעשות זאת. תודה מכל הלב והוספת לרשימה עוד מישהו שאוהב אותך. מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] התגובות שקבלתי על הגרסה הראשונה: המגיב : תמי גבאי תאריך: 18/9/2005 16:14:11 התגובה : (56430) אהבתי את שלושתם. האמצעי הכי הכי. אני לא אוהבת בוחנים אנשים. כל אחד צריך את הקצב שלו (-: תודה לך. -------------------------------------------------------------- המגיב : רעות מגן תאריך: 18/9/2005 17:04:54 התגובה : (56431) שלושתם מקסימים אך האחרון הכי יפה! (-: ------------------------------------------------------------- המגיב : אילה אברהמי תאריך: 19/9/2005 00:39:27 התגובה : (56489) פשוט כך. וכך היה. -------------------------------------------------------------- המגיב : ליאורה לוי תאריך: 19/9/2005 20:19:15 התגובה : (56563) שלושה שירים נהדרים, שאיכשהו מתקשרים לי... הכי אהבתי את הראשון :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הצגה מדהימה לבעיה כאובה. נושא שבטאת אותו בכשרון רב. לא נעים להודות, אבל לפעמים גם אנחנו נגועים בגזענות, והשיר שלך מציג לנו את עצמנו בראי. את העובדים הזרים אנחנו הבאנו לכאן שימלאו את מקומנו בעבודה, וכעת ....."הכושי את שלו, הכושי יכול ללכת" כמו שנאמר בפתגם. [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, קשה לי להסביר, אבל אני מרגיש קצת מוזר ב-"מונולוג" הזה שביניכם. אתה נשמע לי די לחוץ והיא די מאיימת בשתיקתה הרועמת. ואולי היא בכלל לא שותקת ואתה לא מספר לנו על כך? אני חושב שקצת עציצים בחדר ישפרו את המצב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת נאיבי. מלחמה ושלום עושים פוליטיקאים, ואת המנדט, נותן להם הרחוב. עוד לא הוכח שחלומות על שלום יביאו אותו. מה שכן ניתן להיווכח, שממהיגים בעלי שעור קומה יכולים להביא שלום, ממש כמו שמנהיגים כושלים יכולים לגרום למלחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, אגיד לך למה השיר הזה כל כך מצא חן בעיניי: חשבתי שרק אני חולה במחלה האנושה שנקראת: אסוציומניה, והנה מצאתי עוד אחת תודה לאל. אז הנה שרשרת האסוציאציות שלי: למה עלו דמעות בעיני ערוגה (המגיבה הקודמת) ? כי בערוגה גדל בצל. ערוגה חתכה בצל ודמעות זלגו מעיניה. בצל חתכה, תודה לאל, בצל תודה לאל, בצלאל, בצל חתכה לשניצל, שניצל עוף, עוף לכפרות, זו כפרתי, הכפרה והדמע, הכפרה והדמע גרים בטריפות הדעת, והדמע בערוגה, בערוגה המזילה דמעות חס וחלילה וחוזר חלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] למה מה? אני לא מגיב ? הנה התגובה ! לכל השירים שכתבתי קיבלתי תגובות, ורובן מפרגנות. נכון שזמן רב לא כתבתי באתר וגם לא הגבתי וזה מסיבות שאינן תלויות בי, אבל, כיוון שקבלתי בעבר תגובות גם ממך, אשתדל לקרוא את יצירותיך בעתיד ולהגיב עליהם, אבל בתנאי אחד, שתהיה מוכן גם לביקורת נוקבת. בברכה (המסר ברור? ) מסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] פיקאסו ? מדהים. האמנם תמונה של פיקאסו ב-"תקופה הכחולה" שלו ? [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יפה. הדימויים ברורים ומטאפוריים כאחד. חבל רק שהם חוזרים על עצמם שוב ושוב. נראה לי שניתן לקצר ולעצב את השיר לתמונה ברורה אחת, מבלי לאבד את המסר שבשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ההפסד כולו שלה ואם היא לא מבינה את זה הבעיה כולה שלה. אבל יש עוד דבר: מה שאצלך בדם אי אפשר לקחת ממך, אז תשמור את זה למי שבאמת ראויה. [ליצירה]
תגובות