חרוזים
במקום בו נגמרים
הרמזורים והשוטרים
האיסורים והתמרורים
ויללות הצופרים
מקננות ציפורים
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר מעולה. איך אפשר למלא בכמה שורות את תהפוכות חיינו, המשתנות כל הזמן, עם התבגרותנו ! הייתי אוהב יותר כותרת: "איך יפית", כי ככל שאנו מתבגרים אנחנו נעשים "יפים" יותר עם קמט קטן ושערה שהלבינה, ואפשר לחוש את היופי האמיתי שבך, בתוך עצמך. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי מקורי וקולע. יש רבים שמרגישים כמוך, אבל לא יודעים לתאר זאת בצורה ציורית כמו השיר שלך. יפה ומרשים [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, הפסקת מזמן להפתיע אותי. אני יודע שאת מדהימה. אבל כל פעם יותר, ולכן חבל לקלקל בהבעת דעה לתוכן. אבל אין מה לעשות, השיר הזה כל-כך חזק שאיננו מאפשר לעבור עליו לסדר היום ולפטור אותי במילות שבח. ובכן, כולנו בני תמותה, גם השופטים. גם הם משתמשים בכלים לא מוסריים כמו "עדי מדינה" ו-"עסקות טעון" ו-"נכוי שליש" ו-"נסיבות מקילות", ונעזרים בעורכי דין, שמקבלים שכר טרחה בשביל לשקר. אבל פה יש איזו שהיא כוונה ורצון לחשיפה, לעומת מערכות מושחתות שמקיפות אותנו, חונקות אותנו, וגורמות לנו לייאוש. מכל המערכות שאנו נתונים בידיהן מערכת המשפט פחות מבאסת הגם שהיא נראית (ולפעמים שלא בצדק) קרירה ומיובשת. אני חושב שאם היית מכירה אישית את "השופטת" שלא בהיכל, היית משנה את דעתך, ולא מדובר בשופטת מסוימת. (אגב יש לי סימוכין) ושוב, השיר שלך הוא גדול וראוי. ותמשיכי. [ליצירה]
- [ליצירה] אקדיש לשיר הזה כמה מילים משלי: אין מנוס מהתודעה שאלה שזכו להאריך ימים אחרי המלחמות חיים בתוך בועה, בתוך בועה, בתוך בועה, המחשב, בחדר העבודה במעוננו, בקרב ידידינו, בחנות הבגדים, בקניון, בתל אביב עיר מגורינו בארץ ישראל, הרחק משדרות וקריית שמונה. קונים ספרים בסטמצקי, ודיו למדפסת באופיס דיפו וכותבים באתר "צורה" על שלום. רק לא עתונים, עמוד למושחתים בצמרת, עמוד למעשי אונס, עמוד להורים מתעללים, עמוד לתאונות דרכים. רק לא חדשות בטלביזיה, שם אין שלום, אין אנשים ישרים, אין מוסר, אין אמהות אוהבות. תחקיר ועוד תחקיר ועוד תחקיר. המציאות העניקה לנו בועות, וכל אחד חי בבועה שלו, עד המלחמה הבאה, שלא אנחנו נפתח בה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה תודה, קיבלתי את הצעתך באשר לחזרה על נמילה "צל". על עבודה נוספת, אחשוב במה אפשר לשפר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה ומרשים זו יצירה למופת שאין רבות כאלה באתר. זו פואמה על העולם החצוי שבו אנו מנסים לשרוד שלמים כדי להישאר שפויים במציאות מטורפת.. מאידך גיסא להישאר שפויים מחייב להביט על מה שיש ואפשר להיות בו מאוזן, להבין שלהיות מאוזנים זה להיות קיימים ושזכינו בחיינו אף על פי שההסתברות שלנו להיוולד היתה נמוכה מלכתחילה. אני אמנם אינני כותב פואמות ברמה כזאת, אבל בשביל שתבין את הגישה שלי, אנא קרא את שני ה-"שירים" הקצרים האחרונים שכתבתי: "בר-מזל" ו-"נשמה". ושוב ההשקפה שלי (אולי הנאיבית במקצת) אינה מורידה כהוא זה מערך הדברים שאתה חווה וכותב עליהם ברמה איכותית כל כך. תבורך ותמשיך לכתוב ואני אמשיך להגיב. מסר חד וברור [ליצירה]
- [ליצירה] יש שירים שהם לרוחי. יש סגנון שירה שאני אוהב. זהו אחד השירים. אולי זה לא נחשב לשירה מודרנית, כזאת עם מילה אחת בשורה, אבל כל-כך פיוטי, זה כל-כך שיר יופי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] איך אמר יוסי בנאי: "אותי זה לא מצחיק !" [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר שלום, כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך. [ליצירה]
תגובות