[ליצירה]
המילים שאומַר נוגעים לכולם, לכל ההורים, מכל קשת הדעות והאמונות: אם ילדיכם "שוברים את הכלים" חפשו את הסיבה אצלכם. אמא אינה דורכת על שברים, היא מנסה לאחות אותם.
[ליצירה]
כנרת בטורקיז,
להתרפק על העבר היא תכונה טבעית ואינה פוסחת על צעירים, מבוגרים וקשישים (ראי כנסי מחזור). המסר בשיר הוא שגם אם אתה הולך לאזכרה של חלומותיך בבית העולם של החלומות, זה רק לעתים, אבל אתה ממשיך לחיות טבול בירק ולקיים את חייך כ-"שושנה בין החוחים", ולכן הדגש הוא על החזרה לכפר המופיעה שוב בשורות האחרונות של השיר, ולמרות ההתרפרות על העבר, עלינו להניח למה שלא הגשמנו, ועלינו לחיות את ההווה. אגב זו מחמאה אם את מרגישה כנכדתי. תודה מקרב לב,
ומקווה שהסברתי את השיר כראוי (בניגוד לדעתי, ששירים לא צריך להסביר). מסר כפול
[ליצירה]
יש שירים שהם לרוחי.
יש סגנון שירה שאני אוהב.
זהו אחד השירים.
אולי זה לא נחשב לשירה מודרנית,
כזאת עם מילה אחת בשורה,
אבל כל-כך פיוטי, זה כל-כך שיר
יופי, תודה.
[ליצירה]
תודה למגיבים
תודה לכל המגיבים. זה מרגש מאוד שאותו שיר שבשלמותו נבע מהחוויה שהוא מתאר, ושורות הסיום שמביעות את התחושות ש ל י מהחוייה הזאת, יוצרים שונים רואים בו דגשים שונים, כל אחד לפי טעמו.
יש טעם בדברים של אלה שמעדיפים את תאור החוויה ומשאירים את התחושות (שתי השורות האחרונות) לקורא. יש גם הרבה טעם בהצעה של שי לקחת את שתי השורות האחרונות לעצב אותן כבסיס לשיר בפני עצמו, ומצאה בעיניי הדרך בה הוא הדגים את זה. אני כשלעצמי רואה בחוויה הנגמרת בתאור התחושה, שלמות של שיר, ולא הייתי משנה אותו, ואת השיר של שי מפרסם כיצירה בפני עצמה. ומובן שאני שמח לשמוע גם מחמאות וגם ביקורת שיתנו לי רעיון איך לעצב את שיריי הבאים. חג עצמאות שמח לכולכם וכל טוב. מסר
[ליצירה]
יואב,
תודה על התגובה. זהו אכן שיר עצוב. בין כל השירים שאני כותב יש לפעמים גם שירים עצובים. אין זה אומר שאני בן אדם עצוב או פסימי, ואכן שיריי האחרים מעידים על כך. אבל שירים באים מפינות שונות של הלב ובזה ייחודם. מסר כפול
[ליצירה]
מיקה יקרה,
(אני מקוה שזה אכן יקרה ולא יקר כי לפעמים את כותבת בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה)
אהבתי את ההסבר שלך על השיר הזה, בייחוד את הניתוח על המחשבות שהן קיימות בנו ברבדים שונים, ולפעמים הרובד החיצוני עוצר מלכת ומגשש באפלה כדי למצוא קצה חוט לאן ללכת, ואז בא לעזרתנו הרובד הרגשי,שהוא המצפן של נפשנו.
באשר לדרוג החכמה והטיפשות: אני כנראה מושפע מאמא שלי עליה השלום, שחלקה את העולם לשניים, וזה היה מוחלט ובלתי ניתן לשינוי - טפשים וחכמים. כמובן שילדיה היו בקטגוריה של החכמים. זה הפך את העולם לשחור ולבן ונראה בעיניי ילדותי, ולכן כתבתי את מה שכתבתי, אבל בשיר שמבטא תחושות ניתן להשתמש במטבע לשון זאת. לכן קבלי את הערתי בערבון מוגבל..
אשמח לקרוא עוד מיצורתייך מסר כפול
תגובות