[ליצירה]
הי שי
לפי דעתי:
1. במקום "כאבק" מספיק "אבק" אחרת לא ברור מה היא נשאה. בלשון "תחבירית", "נשאה" זה פועַל יוצא, לכן אחריו צריך להופיע מושא ישר.
2. אם כבר לקחת שתי שורות (שהם רק "פנץ' ליין" של שיר אחר) ובנית ממנו שיר, לטעמי, השיר צריך להיות מפותח יותר, ואז זה באמת יוכל להיו שיר שלך. מסר
[ליצירה]
איה שלום,
שמחתי לקרוא את תגובתך. יתכן שאת צודקת שהדיאלוג הזה אינו מאוזן. מילות המפתח במענה שבבית השני הן: "מקנאה" ו-"מקווה" אבל ייתכן שצריך לפתח יותר את המענה. אחשוב על כך, ואם זה יעלה בידי אכתוב מחדש ואפרסם בשם אחר כמו למשל: "מביטים בחלון" או משהו כזה.
מתגובות כאלה אני לומד יותר מאשר ממחמאות.
תודה ולהשתמע מסר
[ליצירה]
פרחונית יקרה,
משירייך מורגש שאת קשורה לים והוא שנותן לך השראה לשירים שנוגעים באנשים ולאו דוקא בים. זה רעיון יפה. כי כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא.
אגב לצמחיה האופינית שעל חוף הים קוראים:
"נר הלילה" - עוד השראה לשירים.
מסר
[ליצירה]
שיר עצוב.
מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד:
"כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום."
באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים,
אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים,
תגובות