צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אל תסיתי. אל תערבי את עניין היהודים שמוצאם אינו מאירופה עם היחס של העולם כלפינו באשר לערביים הפלסתינים.
ועל תערבי סוגיה קונטמפוררית - בת הזמן - ואשר תפוג עם הזמן - עם כל מיני תיאורים היסטוריים.
מדוע לא תפני אחורנית בהסטוריה אם כן ותתארי את חיסול האינדיאנים מאמריקה, את איסוף הכושים על ידי סוחרי העבדים המוסלמים באפריקה ומכירתם לעולם השלישי ? את מדורות האינקוויזיציה ? את כל חטאי והבלי העולם ? את כיבוש אלגיר על ידי הצרפתים ואת הסתלקותם מאלג'יר ?
אל תסיתי.
הכוונות שלך כאן אינן הגונות ואת פשוט מנסה לבצע לידת אגו והעצמתו. מי שכזה גיבור שישים בבקשה את עצמו בשמו המלא באתר ותיאור קצר מיהו ומהו.
[ליצירה]
תודה אמילי. אני דווקא לא הייתי בטוחה שזו שירה ולא הייתי בטוחה אם בכלל להכניס אותה לאתר ואם אולי לא נמוג פלג היצירה שלי. עד שלבסוף חשבתי, אולי את היא שהשתנית, ליאורה, אבל אולי מה שזאת אומרת הוא שגם מהמראה שאת רואה מסביב (של שחיתות וטינופת ורשע וחמדנות ועולם שמכלה את עצמו וזולל את עצמו) אולי עדיין את מסוגלת "לשיר"
[ליצירה]
אז ככה. על התוכן לא אומר כי רבים הולכים בדרך הזו ובחיפושים הללו. מה שכן, כישרון חריזה יפה באמת, ומאוד מוצלח, כזה שאפשר להשתמש בו לדעתי בתחומים שונים. הרבה מרץ יש ביצירה הזו.
[ליצירה]
כן. קח בחשבון שהקליטה של תמונה היא בלתי מבוקרת לחלוטין מאשר הקליטה של מילים ולדעתי מתפזרת במוח לא באופן לינארי (כמו משפט ארוך, טורי), אלא כמו פיצוץ כמו אבן שנופלת למים ושולחת מעגלים לכל הצדדים. הדוגמה שבוודאי רוב המדינה ורוב העולם ראה היא הדוגמה כעת במהומות במצרים שם רואים איש עומד בידים מורמות למעלה מול טנק ופשוט יורים בו והורגים אותו כשאנשים מסביב רואים. התמונה הזאת הקפיצה מיליארדי צופים. אם זה היה מאמר כותב המאמר היה יכול להשתמש במילים כאלה או אחרות, להטות את הקורא בעד או בנגד, להכניס בפנים שילובים של תירוצים או הסברים. אך כך יש פשוט התרשמות ישירה וגם רגשית מאוד חזקה. אבל ללא מילים.
תגובות