צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
לפרידמן.
מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?)
והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא.
מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו.
אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל.
ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם.
אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין.
[ליצירה]
ירושלמי.לך לסודאן ושיר על הכושים שם שהמוסלמים מחסלים אותם בשיטתיות ומרעיבים אותם ועושים להם ג'נוסייד (באיראן טוענים שאין דברים כאלה) ואין פוצה פה ומצפצף. ואת זה הם מתכננים גם לנו כעת.
[ליצירה]
את היצירה הזו הכרתי לראשונה בקטעי ציטוטים בספר ילדות מקסים שנקרא היה "אילן גדל בברוקלין" על חיי מהגרים אירים בניו יורק בחצי הראשון של המאה העשרים (גם סרט עשו ממנו) ומולי מאלון כיככבה באותו סיפור בו האב היפה ג'וני, שאהב את הטיפה המרה, נהג לשיר את היצירה הזו. וגם באנגלית יצא ששמעתי אותה וכעת גיליתי אותה אצל אביבסתיו. שתרגם היטב ורק חבל שלא ניתן תרגום זה לשיר [בעיברית] לפי המנגינה שאני מכירה.
.
תגובות