יד מלטפת, מלטפת  מבחוץ

אך בעצם מבפנים, בפנים

 

חמימות מתפשטת, קירות הקרח של חדרי הנפש ממאנים להסדק

 הקרח כה חזק, כה תקיף, כה שומר, כה מוכר, כה ק ר ר ר

 

? הי ילדה, שוב את לא שומרת ? האין את זוכרת

משב של רוחות עוד יגיע

 לא, אין הם יהיו רוחות חמות

 

אין כבר התרגלת להם לקירות הקרח

פעם הצטמררת והיום הינך כבר כמעט ומצליחה להתרפק עליהם בחיבה,

מוקירה את להם תודה, תודה על כך שלא מצליפות בך הרוחות הנושבות

בחוזקה, תודה שאין  עוד סימני כוויות חום בנפשך

 

תודה שלא נוגע בך כלום

לא ליטוף וגם לא