יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] לב חצוי סיפור יפה! ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות. מצחיק אבל עצוב. אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום. איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך. איציק [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה הזכיר את ירושלים החצויה בין 1948-1967 וקצת את מה שעובר עלינו עכשיו, מי ייתן ותפקחנה עיני עיוורים...( או במילים אחרות פוליטיקאים)... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה ענק גדול אינטליגנטי אבל הגזמת לתת כתובת? [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש מתוק!! משחקי המילים ממש חמודים, והאופן שבו המחשת את חד המימדיות של ה'קו' ממש נהדר. איך לא שמתי לב ליצירה הזו עד עכשיו?:-) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה נראה כתשובה לשירך הבא. אז אולי כדאי להפוך את הסדר ולקחת אלייך את השיר הזה. חזקי ואמצי [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי). קבל את ברכת הדרך :) יורם [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת". האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :) [ליצירה]
- [ליצירה] פואטיקה במיטבה אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך. תן לנו עוד..... בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לשי, תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יודע מה היתה אומרת אמך אילו קראה את השיר הזה, אבל אני בטוח שהיית זוכה לחיבוק גדול, כזה כמו שאימא יודעת לחבק. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] בועז ידידי, השיר הזה מאוד מאוד בנאלי. כל אוהב אומר אותו לאהובתו. זה בעצם הטקסט הקבוע של פגישה בין אוהבים. שיר שמיועד לקהל קוראים, צריך לספר משהו יחודי ברגשות שלך, או לחילופין להציג את התחושות שלך בדימויים או במטאפורות ייחודיות. תנסה לחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף הטמפיסטים, תודה, אכן קלעת לכוונתי. אנשים זקוקים למפגש, ל-"ביחד", לקשקוש על כוס קפה, באיזו רמה של התפתחות טכנולוגית שלא תהיה. זה נכתב באמאפתיה ליושבי בתי הקפה בכל הזמנים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול רק לקנא במי שיודע לצייר כךץ אולי פעם אצליח [ליצירה]
תגובות