באחרון כשרונותיי
ניסיתי, בכוח-אדירים
לתרגם מחשבותיי
למילים,
אך גם בזאת הפעם
לא צלחתי
כשלתי וחסל
חדלונותיי צפו ועלו
וכשניצוץ של בינה
שוב טרד את שלוותי,
חככתי בדעתי:
ניתן לדחות זאת
ואז שכחתי
כתב באחד מספריו שהמילים מצמצמות את הכוחות הגדולים.
לדוג' אנשים שמנסים להגדיר מושגים כ-אהבה, שלו', תמיד זה יתפספס
ואולי גם השיכחה היא פיספוס לא יודעת מה עדיף...
[ליצירה]
הרב קוק זצ"ל
כתב באחד מספריו שהמילים מצמצמות את הכוחות הגדולים.
לדוג' אנשים שמנסים להגדיר מושגים כ-אהבה, שלו', תמיד זה יתפספס
ואולי גם השיכחה היא פיספוס לא יודעת מה עדיף...
[ליצירה]
לאחר שעלו מספר סוגיות בפורום לגבי יצירה זו, החלטתי שראוי להתיחס באופן ספציפי ליצירה, מנק' מבטי-
כאיש צבא בדימוס, ברי שהמילה שירשרתי, מתיחסת לפעולת הזנת המאג ( הלוא הוא המאגיה) בתחמושת.
בבית השני , ההקבלה אכן ברורה. כמו בבית הראשון- פירוש המילה שיריינתי הוא דו משמעי ומשליך על המשך הבית. (=שיר יונתי)
הבית השלישי הוא מעט מורכב לעניות דעתי.
המחבר בוחר להציג את כמיהתו להגיח לחופשי מתוך הטנק, או הצבא - אך עושה זאת דרך שלושת גילגולי חייו של הפרפר.
המונח "פרסתי זחל" נלקח ממושגי חיל השריון.
מי שירצה להעשיר את הידע שלו בתחום , מוזמן לכתוב לי.
[ליצירה]
ובכל זאת, "סמכו עלינו" והטילו עלינו כן לנסות להרגיש מה שקראת לו הקצה שבקצה, ואם כך, אז כנראה שאנחנו כן מסוגלים להרגיש טיפה, אחרת לא היו קובעים לנו את הצום הזה...
[ליצירה]
טוב, אני לא יודע אם אהיה פה בזמן הקרוב כדי לקרוא את תגובתך, אז מה שאני מנסה להגיד לך זה שצריך להוציא מהראש את המשוואה ערבי=עני ומסכן.
לא שאין כאלה, כמו הרבה יהודים בארץ,
אבל רוב הערבים בגליל (הזכרת את אזור קדרים) הם אמידים למדי, ואני מרשה לעצמי לומר זאת מכיוון שאני גר בגליל עשרים ואחת שנים.
אני לא יכול שלא להעלות בי תהיות האם ביקרת אי פעם בכפר ערבי. אתה הרי לא מניח שחמולות שלמות מסתמכות לפרנסתם על העשר שקל לפרחים/תותים/מה שלא יהיה שהילד שלהם מוכר בצומת.
תגובות