הדבר הכי כואב שיכול להיות
זו החרטה.
הידיעה שיכול היה להיות אחרת.
י', שלעולם לא תדע עד כמה...
מעין ש
-
בת 35. איך זה קרה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מאד ומצד שני, אם היית עושה ההפך אולי היית מתחרטת גם כן כי אין לדעת לאן החיים מובילים אותנו... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים כ"כ נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט יפהפה. מקוה שי' קלט את המסר... [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה איזה משו, אבל לא בוכים על חלב שנשפך, רק לומדים להבא איך להזהר יותר. בשורות טובות! [ליצירה]
- [ליצירה] אתן יודעות היטב בנות??? והבנים לא יודעים את זה כאילו? [ליצירה]
- [ליצירה] מודשת=מותשת, כמובן... [ליצירה]
- [ליצירה] מרציפן, מה העניין? [ליצירה]
- [ליצירה] אוף...שוב דמעות. (מה יהיה איתי??) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לי לא הייתה שום בעיה לא עם משקל ולא עם קצב וזה פשוט מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה איתך פשוט בשל העובדה הפשוטה שזה לא נכתב כ"מוחחה של השקעה". אתה מפחית את זה לדרגה של "יופי, הצלחת לכתוב למישהו ברכה בחרוזים". באמת ככה אתה רואה את זה? אני לא ממש אובייקטיבית, אבל אני חושבת שיש בזה יותר מזה. וזה בכלל לא נכתב על אנשים ספציפיים, מצבים ספציפיים או משהו כזה... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, מה ההבדל ביני לבינו בעניין זה? שנינו נפרדנו אחד מהשני. לא נכון להניח שהוא נפרד ממני. תודה לו על מה שהיה, כי מה שהיה היה טוב - כשהיה טוב. ובזכותו - למדתי על עצמי, על החיים ובכלל. ועל מה שיש, בגלל זה: ראה זאת כדרישת שלום אחת מיני רבות ששלחנו פה הלוך ושוב באופן גלוי יותר או פחות וגם יותר מזה. ובסך הכל, מכל קשר, אפילו אם הוא נגמר הכי רע שבעולם (וזה לא המקרה), תמיד לומדים משהו חדש ומתקדמים הלאה. אז לא לומר על זה תודה?? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל פעם מחדש נחמד לי שלשם שינוי אני יודעת בדיוק על מה ומה פתאום אתה כותב... [ליצירה]
תגובות