כשאני לבד, יש לי שקט
כשאני לבד, שקט לי מדי
כשאני לבד, אני שרה
כשאני לבד, איש לא ישמע
לפעמים לא יודעת אם כך זה אמור להיות
סוגרת את הדלת והכל נשכח
לוקחת אוויר וכמעט מוכנה
ליפול שוב באותה חכה
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזק משפט חזק,כואב ואמיתי להדביק על הקיר ליד שאר המציאות שיש כאן. (ותודה למשתדלת ושחף שכתבו תגובה ובזכותה גיליתי את המשפט הזה) [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי זמן אחרי שקראתי שוב את הכותרת השיר קיבל משמעות אחרת לגמרי,אבל בכל הקשר שקוראים אותו,הוא מעביר צמרמורת. בנפל אויבך אל תשמח,כל שכן בנפול ידידיך... ונראה לכם שעכשיו יש נקודות הזדהות או שהזמן שעבר משכיח עד כמה זה יכול להתדרדר? [ליצירה]
- [ליצירה] לשיר מסכימה איתך,ואת בהחלט היטבת לתאר את ההרגשה. זה עניין של כשרון הכותב להעביר את תחושותיו,בין אם הם מבוססות מציאות ובין אם לאו, בין אם הם מטאפורה או אמיתיות. [ליצירה]
- [ליצירה] : ) תודה רבה בנות... ...מסמיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] עוברת בי צמרמורת. לפעמים כל מילה מקבלת משמעות אחרת. בררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה: כהרגלי,אני מסכימה עם נשמת הצלחת לבלבל אפילו אותי עם ההארות שלך,ורק רציתי עוד להעלות נקודה למחשבה:האם אפשרי לאהוב אחר לפני שאוהבים את עצמך? או קודם יש למצוא את השלווה הפנימית ורק אז נמצא אהבה? מה קדם למה-הביצה או התרנגולת? ובקשר לחצאי בני אדם-רציונלית אני לא מסכימה,אפשר להיות מלא ושלם גם לבד (לפחות שלושת רבעי בנאדם ) :-) אבל מבחינת ההרגשה-אני ממש לא רואה את זה קורה [ליצירה]
- [ליצירה] עוד הפעם.. כל פעם מחדש אני מופתעת עד כמה שהסיפורים/שירים שלך פשוט פוגעים בכל נקודה. פשוט מוכשר,משורר מלידה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** גם התוכן וגם הצורה פשוט מעולים, שיר שנוגע. הלוואי על כולנו כאלה תשובות... [ליצירה]
- [ליצירה] לנשמת.. אני מסכימה איתך בקשר לזה שאהבה אמיתית היא לרצות באושרו של השני,גם אם הוא ימצא את זה במקום אחר,אבל לא התכוונתי שהאהבה כאן היא מבחינת כיף לי איתך ולכן אני אוהבת אותך,אלא שאני אני כשאני איתך (יותר מדי אני'ם במשפט אחד) בלי הצגות,בלי צנזורות,גם כשלא הכל מושלם והולך חלק,פשוט להרגיש אמיתית וזה מה שנפלא. אולי לא כל מי שגורם לך להרגיש כך הוא באמת "האחד", אבל זאת נראית לי נקודת פתיחה לא רעה... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון... תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו. אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים. זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים... [ליצירה]
תגובות