[ליצירה]
קודם כל ממש יפה..אבל ממש..
רציתי להפנות אותך לספר של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" שם הוא מדבר (די בסוף) על פשר האהבה..
כדאי מאוד לקרוא..
למרות שאת חווית האהבה אי אפשר לעלות במילים...
לצערי אני יכול לומר זאת...
ועכשיו אגש לבכות לי בפינה...
[ליצירה]
התמונה המקסימה הזו מזכירה לי שיר שמזכיר לי צליל שמזכיר לי ריח שמזכיר לי.......כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.
כל זכרונות ימים ימימה
החלומות הראשונים
וכל מילה של אבא אמא
שנאמרה לפני שנים.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות
עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים.
ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה
ושוב אתה חולם כילד
ושוב אתה תמים כאז
אתה נמצא בתוך התכלת
הכל נשמר דבר לא גז.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שחכנו
ספרי פלאים ומנגינות.
[ליצירה]
ביחס לקטע שלך "כשמישהו אומר לך שהוא אוהב אותך" הפנתי אותך לספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות"אך בכל זאת אצטט מעט:
"האהבה היא הדרך היחידה לתפוס את הזולת בפנים-פנימיותו. שום אדם לא ירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם כן הוא אוהב אותו" .
ביחס לתגובתך לשירי "עוד לא חי":
מאוד אהבתי את התמימות שלך בשעה שאת ניסית ליעץ לי איך בכל זאת להסתכל ולהתייחס לחיים..ניסית לעזור לי ..
אני רוצה לומר לך שמילותייך הן מילים שנאמרים גם אצלי על ידי עצמי אלא שאותם אומר השכל ואילו כאן ב"צורה" כותבים (אני בכל אופן) את שאומר הלב..כי את מה שאומר השכל ...כולם יודעים ו..זה פחות מעניין..
תגובות