ושוב חלף שבוע © ליאורה ברנשטיין וְשׁוּב חָלַף שָׁבוּעַ, בֵּין עַרְבַּיִם אֲוִיר צָלוּל וְאַדְמוֹנִי כְּעֵין סִגָּל לְמַטָּה מְכוֹנִית לָאַסְפַלְט מִתְרַפֶּקֶת עַל הַמָּנוֹעַ שֶׁעֲדַיִן חַם חֲתוּל שׁוֹמֵר מִשְׁמַר נֵרוֹת שַׁבָּת כְּבָר מְצַפִּים בְּשֶׁקֶט וְהָעוֹלָם נְשִׁימָתוֹ עוֹצֵר נָשִׁים רַבּוֹת אֶת תְּפִלָּתָן תִּשֶּׂאנָה אֶל הַמָּרוֹם כְּלַהַק צִפּוֹרִים זוֹהֵר בָּרוּךְ אַתָּה, הַשֵּׁם, הַמֶּלֶךְ, הָעֲנֵק שָׁלוֹם, בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה וּשְׁמֹר בְּחַסְדְּךָ עַל יְלָדֶיךָ וְגַם עַל זֹאת הַמַּמְלָכָה. הַגֵּן עַל הָעֵצִים וְעַל הָאָרֶץ מֵהַבַּרְזֶל, מֵאֵשׁ וְתַרְעֵלָה עַל הָאוֹקְיָנוֹס שְׁמֹר מִסְחִי וְשֶׁמֶן וְעַל הַיְּצוּרִים הַזְּעִירִים בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. הַמְתֵּק בְּבַקָּשָׁה מִזְעֵר לְשׁוֹן שְׁלִיחֶיךָ הַמַּטִּיפִים לְיוֹם הַדִּין וְאַחֲרִית וְתֵן תְּקוּמָה לְמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כּוֹלֵל הָאֲדָמָה, צְמָחִים וּבַעֲלֵי חַיִּים וּשְׁמֹר בְּבַקָּשָׁה בְּסוֹד הַחֵלֶק הַפְּרָטִי שֶׁל תְּפִלָּתִי כִּי אֵין לוֹ נְצִיגִים בָּאוּ"מ וְלֹא בַּמֶּמְשָׁלָה אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁמְּכַנִּים אוֹתְךָ בִּלְשׁוֹן זָכָר אַךְ דִּמְעַתִי בָּרָאתָ נְקֵבָה. (הוגש לתחרות משורר מתחיל 2004)