בס"ד
וקשה,
ואין מנוס,
והרצון חזק לעזוב,
ומה יהיה,
ושאלות ללא מענה
-עוד מחפשות תשובה...
ומתוך המאבק
יום אחד זה יסתדר,
והאור יחזור אלינו,
שוב לא יסתתר,
רק לא למהר,
לוותר, להישבר,
עוד יבואו ימים טובים יותר...
אמה!
קראתי את שירך, התלהבתי, והזדהתי איתו כל כך, ואז ראיתי שאת הכותבת, ברור, איך לא הבנתי קודם...
כל כך נכון ואמיתי, שתמיד יהיה לנו כוח לאזור כוח ולהמשיך, עד שיבואו הימים הטובים יותר...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
אמה!
קראתי את שירך, התלהבתי, והזדהתי איתו כל כך, ואז ראיתי שאת הכותבת, ברור, איך לא הבנתי קודם...
כל כך נכון ואמיתי, שתמיד יהיה לנו כוח לאזור כוח ולהמשיך, עד שיבואו הימים הטובים יותר...
[ליצירה]
אנשים תיכנסו זה מדהים...
אני מוחה דמעות שמשום מה צפו ולעלו ומתיישבת לכתוב לך תגובה,
וואו.....
אין לי מילים זה פשוט...
וואי,ממש קשה לי....
זה מדהים,
כל כך נוגה,ועצוב,
כל כך נוגע...
וכל מילה במקרה הזה באמת,אבל באמת מיותרת....
את כותבת מהמם.......
[ליצירה]
ברור....
ברור שיש גם שינוי מבפנים.
זה חלק מההויה היהודית הדתית-זה מתחיל מלפרום חוט אחד -רק אחד ואח"כ רק עוד אחד ורק פעם אחת להתפשר על נטילת ידים ורק פעם בלי תפילה ועל דברים קטנים כ"כ עד שאדם מגיע בסוף למצב שלמה לו הכיפה שסתם מעיקה עליו ומציקה כי זה גם ככה לא משקף? ואח"כ זה נכנס חזק גם לדברים הקטנים ...
זו הדרך הכי מהירה לפשרנות ...\החוצה...
ברור שיש קשר בין השניים (לעניות דעתי כמובן...)
חוץ מזה כתוב בצורה טובה הייתי מוסיפה מעט חרוזים בסיומות השורות שהיו תורמות לקלילות הקרירה שבשיר הנ"ל.
תגובות