26/6/01
שתי ידיים פרושות קדימה
כפות ידיים פתוחות לרווחה
זרועות מתקפלות אלי גוף
עוטפות כתפיים.
חיבוק.
גול עצמי.
באין מי אחר שיחבוק.
- - -
כמיהה. השתוקקות
לאותו שיוריד מעלי את משא
העולם,
את משא הבדידות.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ייתכן שתרצי לשנות את זה לשתי רגליי במקום שני רגליי.. גם הזמנים קצת מתבלבלים לך בשיר: "בתגובה ארוץ" ואז: "אני כך בפשטות צחקתי לעברך". [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא מנגינה. אהבתי ביותר. אתה כותב מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, לא בקטיגוריה של משפט אחד, אבל וואו. איזו נקודה למחשבה. שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] למה רק אני לא מבינה מה הולך כאן? [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה: לא ראיתי את עצמי ככופרת. חלילה. ואני מסכימה עם טל בת רא"פ שהחשיבות היא בשאלות, לא בתחושה ש"ככה זה" ועקבות בחול, ורואה לא רואה, יודע לא יודע. אני גם לא חושבת באמת שיש לאלוהים נגיעה לכל דבר קטן שקורה בעולמנו (וגם לא לכל דבר גדול), זה קורה כי זו דרך העולם ובסדר לי עם זה. מה שאני עשיתי זה שני דברים. האחד, בשם השיר לשאול האם זו כפירה. לא קבעתי שזו כפירה ולא הכרזתי על עצמי ככופרת. הדבר השני שעשיתי היה להביע תמיהה כנגד האמירה של "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". אולי זה בכלל לא עניין של ישן לא ישן, אולי זה פשוט עניין של שומר לא שומר. הדוגמא הכי טובה שאני יכולה לתת לזה היא המאבטחים בכניסה לקניונים. לפעמים הם שם והם שומרים ולפעמים הם שם אבל הם לא שומרים ובכל זאת, קוראים להם "שומרים". תחשבו על זה, [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זו דרך אחת להתייחס לעולם. במובן הזה ש"כלב טוב לו". בעצם, כל מי שהוא אינו אדם, או שהוא אדם אבל לא אדם בוגר, אז טוב לו. אבל כמו שכבר כתבו, אולי טוב לו כי הוא לא מחפש משמעות. ואולי זו גם נקודת התורפה שלו. כי הוא חי חיים נטולי משמעות. כלומר, גם לו רצה, לא היה יכול להגיע למשמעות בחייו. וזה, אולי מותר האדם על הבהמה. היכולת שלנו או המסוגלות שלנו להגיע לגבהים שכאלה כמו גם לנסוק מהם חזרה למטה ולחיות על הקו הזה שבין נוכחות קיומית לנוכחות מודעת. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי ממשיכה את השיר. הוא נראה לי קצת קטוע. דומתני שיש עוד הרבה מה לעשות בשומקום שכזה. במיוחד אם כל כך נפלא שם, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד, אם כי ישנה בעיונת קטנטונת. גרב זה בזכר!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חלמונית... לא מבקשת, הלוואי שלא יקרה, אבל כבר עכשיו אנשים חוזרים לעצמם. מבכים את שהיה אבל חוזרים לחיים. בלי הסקת מסקנות, בלי משברים רציניים, בלי לחשוב מה המסר שרוצה ריבונו של עולם להעביר לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תהיתי אנה נעלמת לך. הרבה זמן לא שמענו ממך. התגעגעתי. אני לא אגיד לך "תהיי חזקה". אני גם לא אגיד לך שיהיה טוב. אבל אני אקווה שיהיה טוב ושתוכלי להיות חזקה, ולקדם בברכה שינויים. גם שינויים רעים מביאים בסופו של דבר שינויים טובים בעקבותיהם. צריך רק להאמין. כלנית [ליצירה]
תגובות