.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
האמת, לא נראה לי שאלוהים רצה שנסבול ככה...
אני מצטרפת למועדון 'שונאי המצות' ולרוע מזלי אני גם לא מתה על מצברי... (הפסח הזה הוא ממש אסון קולינרי...)
תגובות