.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
נחמד...
אם את חושבת שנחמד זה ל"יצירה" שלך...אז לא!
בסדר אני מודה היא נחמדה אבל....
נחמד לדעת שחשבת שאני סתם מתחנפת אליך ואומרת סתם שהשער שלך יפה...
נחמד לדעת שלא אהבת (אולי עדיין) את התספורת...
יכלת להגיד ולא לשקר לתרץ או איך שתקראי לזה את האמת ולהגיד שאת ממש לא אוהבת...
בכל אופן... לא נחמד אבל אני עדיין אחותך ואני מבינה ..
דני(ענבר).
[ליצירה]
ככל שאני חושבת יותר על הסיפור הזה, ככה אני יותר מתפעמת ממנו.
מהעדינות שבו, מצרופי המילים, מהאווירה הכללית מהכל , פשוט מהכל. אין לי מילים כמו שלך כדי לתאר עד כמה נהניתי מהסיפור. תודה.
טל, זכית למתנת אל.
[ליצירה]
הרגשה כל כך מוכרת במילים הרבה יותר יפות ממה שתיארתי לעצמי שאפשר לתאר את ההרגשה הזו....
אל תהיי עצובה....יומח'ד זה ייקרה ותהיו ביחד באמת. (ואולי לא שווה לך לחכות, אלא לנסות דברים אחרים? תחשבי על זה...)
[ליצירה]
דווקא לי נראה שהאמא שכחה את עצמה והפכה להיות אשת איש ואם לילדים בכל התהוותה ביום יום. כלומר, היא לא מוזכרת בהקשר של אינדוודואלית אלא רק בתור מישהי שקשורה למישהו (בעל, ילדים) ואם לא יהיו אלו, לא תהיה בכלל. זה מעוות ובכלל לא קשר אידיאלי בעיני. ושלא נזכיר את העניין שנשמע שהיא לבד (!) במערכה. ניצול לשמו. זה כבר ממש מעוות!!! לא ככה אמור להתנהל בית!!!
תגובות