[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
בתור אחת שקוראת לעצמה 'אופטימית עדיין', אני מבקש לא לגנוב לי את השורה.
תגידי, איפה את חיה? את חושבת שכל מה שרוצים מקבלים כי 'ככה זה'? את יודעת כמה זמן אני מחכה שהאוכל יהיה מוכן?
[ליצירה]
אם זו דרך ההזדהות עם יצחק רבין- כן. אני מאוד מזדהה.
אה. ולמישהו יש בעיה עם בדיחות על השואה, אגב?
מה יהיה? יאסרו עלינו אחר-כך גם להזכיר את שמו של רבין לבטלה?
[ליצירה]
לא נראה לי שהמצב היה כל-כך פרוץ. זאת אומרת: זה שהיה שם הרקדה לנשים, לא אומר שהגברים היו בעת הריקודים! הגברים הגיעו בהפסקות, שמעו את השטויות של הנשים ("אל תיתן עיניך בנוי, וכו" ברור שכשנשים מייפות את עצמן, אז הדבר היחיד שגבר ישים לב אליו יהיה המשפחה והאופי, לא?...) בחרו כלה או שלא בחרו, והלכו!
ואגב- בכל מקרה היה צריך לשאול את הכלה לדעתה. אז כל כמה שהשיר הזה כתוב יפה (עם משחקי מלים מעולים! בגדי לבן שאולי יגרמו לאיזה גבר לרצות בך- מקסים!) הוא לא דיבר אליי. ועוד מה, שכבר כתבו לפניי- שבאמת סביר להניח שכבר יש לו אישה או שתיים לגבר שמסתכל עליה.
אבל מבחינה לירית, השיר הזה מהמם. ותודה לתגובות שהביאותני (???) עד הלום.
[ליצירה]
אגב, רסיס- המשפט "קשה זיווגו של אדם וכו'" מדובר בזיווג שני, לא בראשון.
וכן. הכאב הזה חזק, וצריך לחשוב עליו- אפילו שהוא חזק. כמו על כל כאב, בעצם.
אני לא רואה סיבה למה הכאב שבשואה אפשר להעלות על הכתב כי "נוח" להתמודד איתו ועם הכאב הזה לא- אפשר להוריד מהליריות ולא לזרוק משפטים סתומים.
היצירה יפה, וכואבת.
[ליצירה]
מקסים.
הזכיר לי בהתחלה את 'עגבניות ירוקות מטוגנות'- הקטע של 'רות המואביה' בה כולם מאוהבים שעוזבת הכל כדי להיות חברה של 'מתנזרת מהחברה'.
אאוץ'.
קולע ביותר. ומוזר. ויפה. ואין עוד מלים במקלדתי...
[ליצירה]
סיפור חמוד, אבל...
אמנם אני מת על קומדיות רומנטיות, אבל אני שונא שהבנות מפאדחות את עצמן תמיד בשביל להשיג את ה'גבר החמוד החתיך המתוק הרגשן', ואני שונא את המושג 'אהבה ממבט ראשון'. אבל חוץ משני אלו- הסיפור הוא באמת מעדן לעיניים.